ב-1963נשא מרטין לותר קינג את הנאום ההיסטורי שלו תחת השם "יש לי חלום". "חלומי"אמר קינג "שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה בה הם לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם." דומה שכיום, עשרות שנים מאז נאום זה, החברה הישראלית של היום ערב בחירות 2015 יכולה לומר בפה מלא שמעולם לא היה מצבנו טוב יותר כמו מצבנו היום. אכן החברה הישראלית של היום מאמינה ש "כל בני [ה]אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה".או בלשון חז"ל במשנה: "...לפיכך נברא האדם יחידי, ללמדך... שלא יאמר אדם לחברו: אבא גדול מאביך" (סנהדרין ד,ה). עם זאת, נראה על פי השיח המגזרי עדתי,היררכי ולעתים ציני,פוגע,מתנשא ומתרפס,במערכת הבחירות הנוכחית שעדיין הדרך ארוכה.היעד ברור, ביטול ההיררכיה לצד דרישה שכל נבחר ציבור יהיה מסוגל לפעול באופן ממלכתי -אפוליטי ונטול פניות, מתוך חובת אמונים כלפי הציבור בכללותו ולא כלפי מגזר כזה או אחר.האחריות לכך מוטלת על כולם. שכן קשה להבחין מי באמת פועל לצמצום הפערים ומי באמת מבקש להנציח אותם?
במקרים רבים אלה המדברים בשם השד העדתי במידה רבה הם שאחראים ליצירתו ולשימורו,ודווקא אוכלוסייה הסובלת מאי שיוויון משעבדת את כל הערכים האוניברסליים לזהות חד־ממדית אחת- היותם מזרחים,אתיופים,ערבים,דתיים,מתנחלים, אשכנזים וכו'. בעוד שהמציאות הינה מורכבת. מצד שני אלה המדברים בשם עקרונות מוסר אוניברסליים, במקרים רבים,מציעים לנו הפרדה במקום שיוויון. הם מציעים לנו לשפוט אנשים על פי צבעם מינם ועדתם. רוצה לומר הנאורות שמדברת בשם ערכי יסוד האדם וחרותו,מציעה לנו חברה שבא המיעוטים והקבוצות החלשות יקבלו את חלקם בחסד ולא בזכות,ובכך תישמר ההיררכיה. האצטלה שכל צד עוטה על עצמו מקשה עלינו לזהות מי הוא המדבר בשם האינטרסים האישיים ומי הוא המדבר בשם האינטרסים הלאומיים. מי הם הפועלים והדורשים לצמצום הפערים החברתיים,ומי באמת מבקש להנציח אותם? זאת שאלת כבדת משקל.
מה שבטוח הוא שהאמת שוכנת באמצע,בין הרגישות לחלקים השונים של החברה,שכן אמנם כולנו שווים אבל בכל זאת שונים,ובין עקרונות מוסר אוניברסליים, המדגישים את ערך השיוויון המוחלט עד כדי התעלמות מהשוני המפריד בין הקבוצות השונות.
בכנסת ה-19 ייצגו את הקהילה האתיופית שני חברי כנסת מצוינים, שמעון סלומון ופנינה תמנו שטה. ייצוג לקהילה הוא חשוב מאוד. שכן הכנסת מאופיינת, בייצוג של קבוצות וסקטורים מסוימים בחברה,נוסף על זאת במקרים רבים חברי כנסת ישקלו בעת פעילותם הפרלמנטרית וינהגו ביתר רגישות לטובת הקבוצה ששלחה אותם אל הכנסת ושאותה הם מייצגים. בעת הזאת לפיכך קיימת חשיבות רבה לדאוג, לייצוג הולם ככל האפשר לקהילה האתיופית בכנסת הנוכחית הכנסת ה-20.
בארבע מפלגות ישנם נציגים יוצאי אתיופיה, במפלגת הליכוד ד"ר אברהם נגוסה, במפלגת הבית היהודי הרב משה סלומון, במפלגת "יש עתיד" ח"כ פנינה תמנו שטה וח"כ שמעון סולומון, ובמפלגת "כולנו" מר אשר פנטהון סיום.כל אחד מהם הינו איש עשייה, בכל אחד מהם ניכרת תחושת שליחות וכולם הגיעו להיכן שהגיעו לא בזכות הצבע אלא חרף הצבע.כל המועמדים הנוכחיים לפיכך, לטעמי, ראויים ומתאימים.באשר זאת אני קורא לכל בעלי זכות הצבעה שעניין הייצוג האתיופי חשוב וקרוב ללבם,לפעול כדי שלקהילת עולי אתיופיה יהיו כמה שיותר נציגים ראויים בכנסת ה-20, ולהצביע למפלגות הללו. עם זאת כמובן יש להעדיף את הבחירה הריאלית שנכונה על פי הסקרים. כרגע,כפי הנצפה בסקרים,המקום הריאלי להיכנס לכנסת שעומד על חודו של מנדט היא חברת הכנסת המכהנת פנינה תמנו שטה. אין ספק ש הפעילות הפרלמנטרית בכנסת ה-19, של פנינה ושמעון הפכה אותם לנציגים ולא למוצגים. המטרה היא לדאוג לייצוג הולם לקהילה האתיופית בכנסת ה 20 כל מפלגה שיש לה נציג מהקהילה ראויה שיצביעו לה.
שאלו אותי כבר בבית הכנסת אם אומרים תחנון ביום הבחירות? אין ספק שיום הבחירות הוא יום מיוחד במינו יום חג לדמוקרטיה בהתגלמותה, לתפארת מדינת ישראל. בהצלחה לכל המועמדים.
הכותב הוא רב קהילת קדושי ישראל בקרית גת וחבר בארגון רבני בית הלל