קשה להתווכח עם ליברל.
כל הבחנה היא בעיניו אפליה, כל כפייה היא בעיניו פסולה וכל תחושה סובייקטיבית היא בעיניו לגיטימית.
אם תאמר לו שתפקידי הגבר והאישה שונים ושטחי פעולתם אחרים הוא יזדעק על האפליה, אם נשליט את ההגדרה המסורתית למשפחה הוא יטען שזו כפייה, ותחושת אי נוחות של טובלת מעבודת הבלנית היא לדידו סיבה מספקת לפצוח במהפכה.
שוויון, הומניות, רגישות חברתית וחירות הפרט, הם ערכים שנשמעים טוב, זוכים לחשיפה והתעניינות ומשכך קשה להתמודד עם טענות שמתבססות עליהם. אי לכך, פעמים רבות מדי מוצאת ההלכה את עצמה מאותגרת על ידי החשיבה הדתית-ליברלית.
אני מציע, כצורת התמודדות עם החשיבה הדתית-ליברלית, את, תחזיקו חזק, מבחן השוויון. שוויון בין היחס לפגיעה בערך דתי לפגיעה בערך מערבי.
ההלכה לא צריכה יותר מזה. רק תכבדו אותה, ליברלים יקרים, כמו שאתם מכבדים את הערכים הליברליים, האוניברסליים, 'החילוניים'.
כאן הליברל נדרש לכנות נוקבת וליושר פנימי.
מי שמתייחס באדישות לתמונה של בנט מתחבק עם אישה בפרהסיא, ידמיין מה היה קורה אם יו''ר הבית היהודי היה נותן יד לפינוי עפרה, לא פוגע בהלכה אלא בארץ ישראל?
מי שגורס שבשם פתיחת התורה לכלל ישראל, אפשר לתת יד למיזם שמאפשר לכפירה, חוסר צניעות ולעג כלפי רבותינו הקדושים לבוא בין שעריו, ישאל את עצמו אם הוא היה מכיל באותה סלחנות גם שוביניזם, גזענות, ולעג כלפי קהילת הלהט''ב, לא רק כלפי חז''ל?
פמיניסטית שמתלוננת על נוכחות דיינים בטבילת גיורת או על עבודתה של הבלנית, תיקרא צבועה עד שהיא לא תסביר למה את עצם המושג רופא נשים, הפולשני בהרבה, היא לא מנסה לצמצם? עוד לפני הנתונים המחרידים שנחשפו באתר 'הארץ' בסוף השבוע שעבר.
מי שהפך עולמות נגד ההדחה של הרב ריסקין בשם הדאגה ל'כבוד ת''ח', שישכנע את עצמו שהוא היה נלחם באותה עוצמה גם כנגד הדחה של רב ליטאי זקן.
מי שמאפשר ל'מצעד הגאווה' להיכנס לאוניברסיטה שמתיימרת להיות דתית, לא יוכל לסרב לבקשה, תיאורטית כמובן, לקיים הפגנה שכל כולה התרסה נגד גוים וחילונים.
דרוש צדק.
דרוש שווין בין הזעקה המגזרית העולה בעקבות ספר תורת המלך לזעקה העולה בעקבות כת המסמסים בשבת, דרושה התאמה בין המחאה על פסק מתירני בהלכות צניעות למחאה על איסור השכרת דירה לערבים או ללסבית.
אם הליברלים ירימו את הכפפה ויראו את עצמם מחויבים למבחן השוויון השמרני המוצע כאן, הם ישדרו הרבה יותר אמינות בתוככי הציבור הדתי, שישתכנע שאין כאן פגיעה בדת אלא הוספת ערכים מודרניים בצורה מבוקרת על גבי ערכי היסוד המסורתיים של עם ישראל.
השיח הדתי שלנו רחב מאד, מכיל ערכים רבים ומגוונים. אך השאלה החשובה היא, איך ייתכן שפגיעה בערך ליברלי צורמת לנו יותר מאשר פגיעה באיסורי תורה חמורים?
האם ייתכן שחוסר ההכלה לפגיעה בערך ליברלי מוכיח שמניע ההכלה לפגיעה בהלכה אינו פלורליזם מזוקק אלא אולי, רק אולי, מבטא קצת חוסר ביראת שמים?