דניאל סגרון טוען ששמחתם של רבים בציונות הדתית על פרישתו של יוני שטבון ממפלגת הבית היהודי מראה שהציבור הליברלי מוכן להכיל גוונים רבים בחברה הישראלית, אבל לא מוכן להכיל את החרד"ליים. אף אני מהשמחים על עזיבתו של שטבון, אך נדמה לי שסגרון אינו מציג את הסיבות הנכונות לשמחה וזו הזדמנות טובה להזכיר דברים חשובים לקראת הבחירות הקרבות.
לידתה של הקריירה הפוליטית של שטבון היתה בחטא. שטבון הקים תנועה ציונית-דתית בשם 'רעננים'. השם הזה אולי מוכר לכם מהפעולה היחידה המוכרת לציבור - תקיפה והכפשה פומבית של תנועת נאמני תורה ועבודה על הכספים שהם מקבלים מהקרן החדשה לישראל. לפי הפרסומים רעננים יצאה לקמפיין תקשורתי מבלי לפנות לתנועה עצמה כלל. מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח, הגיב כבר אז שקל לזהות מאחורי המתקפה ניסיון להגיע לכותרות לקראת התמודדות פוליטית וקרא לשטבון להצהיר שמטרותיו אינן פוליטיות. אנו יודעים מה היתה תשובתו של שטבון. הקמת תנועה פיקטיבית שהישגה הגדול הוא הכפשת תנועה ציונית דתית אחרת, היא לא בדיוק הדרך בה אני מצפה "מחבר כנסת תורני" להתחיל את הקריירה הפוליטית. ראוי לשמוח על עזיבתו של שטבון את הבית היהודי רק מהסיבה הזאת.
לגופה של הטענה לגבי היחס לציבור החרד"לי, כדאי לחדד עניין עקרוני חשוב המעיב על הריצה המשותפת, לקראת הבחירות: אני מכבד את הציבור החרד"לי, אך נדרש שגם הוא יכבד את הציבור הליברלי. אפשר ורצוי לרוץ ביחד, אם מוכנים לקבל החלטות ביחד. לא יתכן שהפלג החרד"לי, הקטן יותר על פי כל הסקרים וההערכות, ירוויח מריצה משותפת, אך בכל נושא שיש לגביו אי-הסכמה, יעשה ככל העולה על רוחו. לרוץ ביחד זה מצוין - אם השמרנים מוכנים גם להתפשר. האינטרנט מאפשר לנו זיכרון ארוך, וכדאי להזכיר את שאירע בחוק הגיוס: אחרי שסיעת הבית היהודי הכניסה שינויים בחוק, כל הסיעה הצביעה בעד תמיכה בחוק, כולל יוני שטבון. כאשר הגיעה ההצבעה בכנסת שטבון הפך את עורו וקבע שמדובר בחוק "אנטי יהודי". זו לא שותפות. אין קדושה במפלגה, מי שמרגיש שהמפלגה הולכת לכיוון שהוא לא יכול לשאת, רשאי לפרוש, אבל שיפרוש. להצביע נגד הסיעה ולהמשיך לשבת בה זה חוסר יושרה.
(ראוי לציין שגם אורי אריאל חטא בכך, כאשר פעל בניגוד להחלטת הסיעה נגד בחירתו של הרב דוד סתיו לרבנות הראשית. ישנה בעייתיות בהמשך השותפות בין הבית היהודי לאורי אריאל מסיבה זו. עם זאת, אריאל התנצל בפני חבריו לסיעה על מעשיו. הנזק אמנם נעשה ולא ברור מה ערכה של ההתנצלות, אבל אריאל לפחות הודה שטעה.)
סגרון מקשר בין שטבון להר המור. ראוי להזכיר מה אמר הרב טאו על הבית היהודי, אשר תמכה באלי כהן בבחירות המקומיות בבית שמש: "האג'נדה של הבית היהודי היא חיסול כוחן של המפלגות הדתיות הציוניות, כדי לקעקע את הסטטוס קוו, למען הפרדת הדת מן המדינה בכל התחומים ולפרק כל זיקה של מדינתנו אל התורה." מה לדברים אלה ולישיבה במפלגת הבית היהודי? קביעתו של הרב טאו שיש לתמוך באופן גורף במועמד שומר מצוות על פני מועמד ציוני, מסורתי, שאינו שומר מצוות, היא קביעה חרדית קלאסית, המנוגדת בתשתית לתפיסת הציונות הדתית. הרב טאו, בהיבטים רבים, שייך מזמן לציבור החרדי, וראוי שעושי דברו ימצאו את מקומם במפלגות חרדיות.
שטבון היה צריך למצוא דרך מכובדת יותר להכנס לבית היהודי, והיה צריך לפרוש ממנה כבר בהצבעה על חוק הגיוס, אם עכשיו הדבר תוקן - דיינו.