יהודי וגוי נוסעים ברכבת. מתכופף היהודי אל הגוי ושואל: 'מה דעתך על היהודים'. 'היהודים?', עונה הגוי, 'היהודים רצחו לנו את המשיח! עם של גנבים ושקרנים'.
'ומה דעתך על יענקל?', שואל היהודי, 'יענקל אדם כלבבי' עונה הגוי. 'וראובן? מה עם ראובן?' 'ראובן ישר כמו סרגל'. 'ואת חיימקה אתה מכיר?' שואל היהודי. 'את חיימקה?!' חיוך רחב נמתח על פניו של הגוי, 'על חיימקה אני סומך בעיניים עצומות, אדם ישר ואמין. אין כמותו.'
* * *
הרכבת נוסעת ונוסעת ואז מתכופף הגוי אל היהודי. 'ומה דעתך על היהודים?' היהודי מתעורר מתנומה קלה ופוצח בנאום נמרץ. 'עם ישראל עם נפלא. עם סגולה מכל העמים. היהודים ישרים, רחמנים וגומלי חסדים. אומה שלמה של צדיקים'.
'ומה דעתך על יענקל?', שואל הגוי, 'איש רע ומנוול' עונה היהודי. 'וראובן? מה עם ראובן?'. 'אל תסמוך על מילה שלו. רק תסובב את הגב והוא יתקע לך סכין', מסביר בצער היהודי. 'ואת חיימקה אתה מכיר?' שואל הגוי. 'את חיימקה?!', חוט של עצב נמסך על פניו של היהודי, 'חיימקה הוא נבל שלא בראה התורה. אתה לא יודע מה הוא עולל לי'.
(על בסיס ספר הבדיחה והחידוד, אלתר דרויאנוב)
* * *
מתוך דבריה של רבנית חשובה: 'בא מישהו מאוד אינטלקטואלי ואמר במוצאי שבת בכיכר רבין, בשביל מה צריך מזוזה, ואיזה אהבלים אלו שמנשקים מזוזה. זו כביכול שאלה אינטלקטואלית, הרי הקב"ה נורא גדול, אז למה אתה מקטין אותו למזוזה קטנה ומנשק אותה? אז אני רוצה להגיד ליאיר גרבוז, אני לא רוצה לפגוע בו, אבל אני לא בטוחה בכלל שהמזוזה רוצה שהוא ינשק אותה...".
"... מה יש במזוזה? במזוזה כתוב ואהבת... הרי עמך כולם צדיקים,'הוסיפה הרבנית, "אני פוגשת את כולם וכולם רוצים לעשות מה שמרן עשה... "
* * *
אותה רבנית חשובה מעדה במעידה שרבים מאיתנו (כמו גם היהודי ההוא, מהבדיחה של דרויאנוב) נכשלים בה. לכולנו קל לחשוב שהאנשים הקרובים אלינו בדעותיהם ומעשיהם הם עם ישראל הנפלא. קל מאוד לחשוב שעמך כולם צדיקים זה רק אלו עם הכיפות (ובמיוחד הסרוגות...). קל מאוד לחשוב שכולם צדיקים זה חוץ מהשמאלנים האלו.
אז זהו שלא. במזוזה כתוב שמע ישראל. ישראל זה כל עם ישראל, גם יאיר גרבוז וגם יהושע סובול. כולם. המזוזה פונה לכולם ורוצה את כולם. היא רוצה את הנשיקה שלנו באותה מידה שהיא רוצה את הנשיקה של גרבוז וחבריו. אוי ואבוי לנו אם נתנהג כמו היהודי ההוא מהרכבת.
יאיר גרבוז התנהג בצורה נוראית ופוגעת. לכולנו קשה מאוד עם הדברים המתנשאים והיהירים שלו. אבל ישראל שחטא עדיין ישראל הוא, ויאיר גרבוז הוא חלק מעם ישראל, לא פחות מאיתנו. אי אפשר לבחור את מי אנחנו רוצים להכניס לתוך עם ישראל. כולם כבר בפנים. גם הימנים וגם השמאלנים. גם הדתיים וגם החילוניים. כולם.
כשאנו מתפללים, שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים, עלינו, ועל כל ישראל עמך, אנחנו מתפללים על כל עם ישראל. כולם. גם אלו שהרגיזו אותנו. את כולם ה' אוהב. את כולם אנחנו צריכים לאהוב.
* * *
'אדרבה תן בליבנו,
שנראה כל אחד,
מעלת חברינו ולא חסרונו.
ואל יעלה שום שנאה,
מאחד על חבירו חלילה...'