מה שהם עושים זה דמוקרטי, זה נאור ובודאי מוסרי. זה גם חוקי. טוב לא בדיוק אבל לא נגד החוק ולא פלילי (ואם צריך אולי בית משפט העליון יכשיר את הנעשה). כן להם מותר הכל. הם אמנם הפסידו בבחירות, אבל להם הפתרונות ומי ימנע מהם להשיג השיגים. לעשות שלום? הסכם אוסלו למשל? כמעט אלף הרוגים כתוצאה מההסכם האומלל? ועכשיו יש עוד הסכם. שלום? כמה תמהונים מהמעוט בעם יקבעו? או אולי זה חזרה לאוסלו? כניעה לטרור?
מוכרים וקונים נותנים ומקבלים, איזה משחק! מקבלים? כן, מקבלים טרור. אנחנו מדינה דמוקרטית. מותר לכמה סהרורים שהבוחר הקיא אותם מתוכו לשחק משחקי שלום. אפשר גם לנצל את הכישורים לכיוונים נוספים, אפשר גם לחתום עם ההסתדרות על הסכם כלכלי ולתת ליעל דיין לחנך את ילדינו ולשחקני התיאטרון לקבוע את תרבותינו. הידד איזה כיף כבר בחופש הקרוב נקים קייטנות משותפות (הכלכלה הרי תפרח ויהיה הרבה כסף) נעסוק שם במשחקי שלום ונלמד להפעיל נשק. שיהיה, הרי בטרור אפשר להשיג הכל.
"ויבא הפליט ויגד לאברם העברי" (יד, יג) "הפליט זה עוג ולא נתכוון לשם שמים, אלא כדי שיהרג אברם ויקח את שרי" (מדרש רבה). במסכת נידה (ס"א) גילו לנו חז"ל שגמילות החסד שעוג גמל את אברהם זכתה אתו לאריכות חיים. הכיצד? יש אנשים תאוותנים שאינם יכולים לשלוט במעשיהם וביצרם, לפעמים מעשיהם נבדקים בצורה פשטנית ואז מגלים רק את ההסכם שהוא לכאורה טוב אבל התוצאה של ההגדה לאברם היא מלכודת מוות. שהם ישחקו משחקים, אבל הממשלה שנבחרה בצורה דמוקרטית חייבת לשלוט ורק היא רשאית לעשות הסכמים ולקבוע מדיניות.
לענין ארץ ישראל, זכות השיבה, חלוקת הארץ. אברם חשב שישמעאל, זכאי, לכאורה, לרשת את הארץ "לו ישמעאל יחיה לפניך" (יז, יח), אבל הקב"ה מחליט וקובע "אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק, והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו" (שם יט). ואולי יזכה ישמעאל בחלק מהארץ יחד עם יצחק? הקב"ה מתווה את הדרך הוא מחלק את הירושה וקובע בפסקנות: "ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד, שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול". נו הם רבים מגיע להם מדינה. אנחנו בקושי נשיא אחד והם שנים עשרה. הקב"ה יודע את הכל ובכל זאת קובע נחרצות: "ואת בריתי אקים את יצחק" (שם כ-כא)