אז הודיעו על הריסת הגשר המעלה אנשים להר הבית דרך שער המוגרבים. אז מה? גם אני לא מעוניינת, בלשון המעטה, לחוות את קריסתו הפתאומית ולצנוח אל מותי, כמו שקרה לשחקני המכבייה שצנחו אל מותם בירקון התל-אביבי. מי צריך אסונות כאלו?
כל מי שעולה להר הבית בשנים האחרונות רואה כבר בשבע וחצי בבוקר את הטור הארוך של התיירים עם מורי הדרך שלהם,המשתרך משער האשפות עד הכניסה לבידוק הביטחוני לכניסה להר הבית, במעלה גשר המוגרבים. מאות ואולי יותר תיירים המשחרים למקום הכי אטרקטיבי בירושלים לתיירות- סינים, הודים, ספרדים וגרמנים, בליל שפות משבעים אומות. כל אלו, חוץ מקבוצות של שוחרי הר הבית ומקום המקדש יהודים ישראלים וחוצניקים השוחרים לעלות למקום הכי קדוש לעם ישראל. איך יעלו כל אלה? אין בעיה.
כל מי שמכיר את הר הבית וסביבתו, יודע היטב שיש להר הבית עוד כמה כניסות אלטרנטיביות. יש את שער השלשלת, יש את שער השבטים מצפון. יש את שער הכותנה ובטח שכחתי עוד כמה שערים. שער השבטים מצפון , למשל, הוא שער רחב מאד, עם רחבה גדולה מאד מצידו האחורי, שם מקיימים מדי ראש חודש תפילת ערבית הקבוצות שעושות הקפת שערים. מה הבעיה להיכנס משם להר הבית?
אלא שממשלת ישראל מתייחסת להר הבית כמו אותה אישה שאומרת כן אך מתכוונת ללא. מצד אחד, רשאי כל אזרח ישראלי וכל תייר לעלות להר הבית, אך מן הצד שני, מאימת השאלה "מה יגידו בני ישמעאל?", זאת על אף שההר בכלל לא מקודש להם, והם משתחווים כשפניהם למכה (אבן שחורה- שריד לעבודה זרה לפי הרמב"ם) ואחוריהם למקום המזבח שלנו
עם יד על הלב, האם באמת אתם חושבים שעל ידי הריסת הגשר הרעוע במעלה שער המוגרבים תצליחו למנוע את הגשמת הנבואות של נביאנו? האם ממשלת המנדט הבריטי הצליחה למנוע את מבצעי ההעפלה? את הקמת מדינת ישראל? האם יש מי שחושב כי ניתן לבטל את התכנית הא-לוהית?
השאלה היחידה שנשארה היא, האם נפקיר את הר הבית ואת מקום המקדש בגלל מניעות ממניעות שונות, וחס וחלילה , ידחוף אותנו הקב"ה למקום הקדוש הזה, כמו שדחף אותנו לארץ ישראל לאחר השואה? או שנתבגר וניקח יוזמה, נמצא דרכים חכמות, איך מצד אחד איננו מפקירים את המקום, מקדמים אותו לייעודו, וגם מוצאים דרכים חכמות למנוע עימותים.