בשבת האחרונה התפרסמה כתבה במוסף '7 ימים', על צעירים וצעירות, בני הציונות הדתית, שחתמו על עצומה הקוראת להנהגת הציונות הדתית להכיר בנחיצות הויתור על שטחי יש"ע, ולהפנות את המאמצים לעיסוק בבעיות אחרות. זכותם המלאה של חבורת הבכיינים ש'מאוכזבת מההנהגה הפוליטית והרוחנית של הציבור הציוני דתי' להיות שמאלנים, אבל להתבכיין על כך ש"רוב סדר היום של הציונות הדתית נע על ציר אחד בלבד - המאבק על יש"ע", זה כבר באמת טיעון מעופש, שכבר מזמן לא מחובר למציאות. יעידו על כך שלושים גרעינים תורניים שהתיישבו בעיירות הפיתוח בעשור האחרון, תעיד על כך עמותה ציונית דתית שמיישבת את הנגב והגליל (או שלשיטתם גם זה "כיבוש"…), ויעידו אלפי הצעירים הסרוגים שעוסקים ביחסי דת ומדינה, בחינוך וברווחה, ומתנדבים בעשרות עמותות וארגונים.

רוב העשייה הזאת, אגב, נעשית על ידי צעירים ציונים דתיים שכן תומכים במפעל ההתיישבות ביש"ע, מה שמוכיח שבשביל לעסוק בנושאים חברתיים לא צריך להיות שמאלני (המציאות מוכיחה בדיוק להפך). במקום לחתום על עצומות מתריסות, ולרוץ להצטלם לעיתון ולטלוויזיה, שיתנו לנו אותם חותמים נאורים אלטרנטיבה של עשייה. שיקימו ארגונים, שיארגנו גרעינים, ושיעסקו בחינוך ובהוראה, כי זו הדרך לשינוי. הצהרות מיופייפות של יועץ כלכלי, מהנדס מכונות, סטודנטית לאומנות, סטודנט לפיזיקה, וסטודנט לפילוסופיה (עיסוקם של אלו שהתראיינו לכתבה ב'ידיעות'), לא יועילו לפתרון הבעיות הבוערות במדינה.

אייר , תשס"ג