זכוכית הוא חומר רגיש ועדין כשזורקים עליו אבנים זה אפילו שברירי. וכלל עתיק הוא שמי שגר בבית של זכוכית שלא יזרוק אבנים. את הכלל הזה שכחו בציונות הדתית כשבאה הסערה של ההתנפלות על החרדים, על הגיוס, על השירות, על הישיבות, על התקציבים. כשאין מראה אחורית קשה לראות את הגיבנת, אבל הגיבנת של הציונות הדתית, הולכת ונחשפת, והיא מנסה להסתיר אותה בטיעוני סרק.
אין מה לעשות, מסלול הסדר, זה לא שיויון בנטל. אם אין ערך ללימוד תורה, אז הסדר הוא הראשון שיעלה על המזבח של השיויון בנטל. מבחינת צה"ל, מסלול ההסדר, הוא הבזבזני ביותר. לוקחים חייל מכשירים אותו להיות לוחם במשך תשעה חודשים ואז כשבאים לקבל ממנו תפוקה, הוא נותן שבעה חודשים ונעלם. וכאן נשאלת שאלת אמת, למה? למה כלל החיילים נותנים תפוקה כמעט פי ארבע מחייל הסדר? וכשמדברים על תפוקה, מדברים על הייעוד של חיילי הסדיר, בביטחון השוטף. כל חודש של חייל בסדיר חוסך למדינה ולצבא גיוס חייל מילואים שעולה פי כמה על חייל סדיר.
ועכשיו שבאים לחרדים וצורחים להם באוזן: שיויון בנטל. באה ילדה קטנה ותמה ושואלת בלחישה למה? למה חיילי ההסדר לא משרתים כמו כולם? למה הצבא משקיע בהם ולא מקבל? הטיעון לשירות איכותי יותר, הוא שחצני ולא לעניין כלל וכלל. הצבא צריך כמות של חיילים בכמות של זמן, את האיכות הוא תובע מחייליו, וכמו בכל מקום יש יותר ויש פחות. מעולם לא שמענו שאחזקת קו של יחידת הסדר, ביטחונית או איכותית יותר מאחזקת קו של מבצעית בצנחנים או תותחנים.
מבלי משים, האצבע המאשימה של 'הציונות הדתית' הופנתה אל ליבה שלה, אל ספינת הדגל של הציונות הדתית, ישיבות ההסדר. צקצוקי הלשון של הסנגורים, 'אנחנו תורמים בעיירות פיתוח', לא מחזיקות מים. כרם ביבנה ואור עציון וישיבת הכותל, הן ישיבות מצויינות, אבל איזה עיירת פיתוח בדיוק נהנית מקיומן?
וזה עוד לא הכל, מה עם הבנות. הסיפור של השרות הלאומי להזכירכם הוא התנדבותי, האם אנחנו בעד להפוך זאת לגיוס חובה? שהרי 'אנחנו בעד שיוויון בנטל'!
מסתבר שהספין השקרי של 'השיוויון בנטל', הולך לפגוע בראש ובראשונה, בציונות הדתית. לגבי החרדים, המהלך הצליח באופן מלא. אם עד עכשיו הלך וגבר זרם החרדים שהתגייסו לצבא. ההתנפלות, מביאה עכשיו להסתגרות וניכור גם של אלו שכן היו מתגייסים.
מבחינת צה"ל, עדיפים עשרות חודשי שרות של חיילי ההסדר שכבר עוברים הכשרת לוחם, מפתיחת מלחמה עם חרדים שיתגייסו בגיל 21, נשואים עם ילדים.
שוב יוצא שחשב מי שחשב להצטרף לחגיגת השנאה, ונלחם ב'אוייבי העם' החרדים, אך בסופו של יום כרת את הגזע עליו ישב. כן היה בממשלת אפי איתם טומי לפיד, קיצצו את משרד הדת, נפגעו תקציבים, נפגעו בתי הדין ובסוף יחד עם קיצוץ קצבאות הילדים בחסות המפד"ל, קיבלנו את ההתנתקות. מצטער ומקווה שאתבדה, אבל יש כאן דה ז'ה וו. כי כשהשחצנות מתחברת לעיוורון היא מזמינה את החידלון.