"הדרישה שלא להתיישב בחברון וב-140 ישובים יהודיים ביהודה ובשומרון אינה מתבטאת תמיד בתביעה לפרק את היישובים הקיימים, אלא לפעמים רק בתביעה 'להקפיא' את הבנייה בהם ... אבל הקפאת הבנייה ביישובים פירושה מניעת חיזוקם וצמיחתם הטבעית, שתדון אותם למוות אטי ובטוח.
ההקפאה תמנע בניית בתי חולים, מרפאות, בתי-ספר, חנויות, ספריות ושירותים אזרחיים מכל הסוגים. פירוש הדבר הוא שבנים לא יוכלו לבנות את בתיהם סמוך להוריהם, ויישובים צעירים הנאבקים על קיומם הכלכלי לא יוכלו להתפתח ולהתבסס. מי ירצה לחיות במקומות מוקפאים שאין להם עתיד? ברור ששום אדם ... לפיכך המונח 'הקפאה' הוא מלת צופן נוחה למי שמתכוון בעצם ל'חיסול'.".
את המילים הללו כתב לפני כעשרים שנים בנימין נתניהו. במשפטים אלו, הוא חושף את מהות הדרישה הפלסטינית החוזרת ונשנית להקפאת בנייה, כתנאי להמשך המשא ומתן. אלא שלדרישה הזאת הצטרפו באחרונה שוחרי השלום - חברי הכנסת מהשמאל (החרדים הם שמאל, אגב, וזה לא רק בגלל העסקנות הפוליטית שלהם, ובהזדמנות אסביר למה), דרשו מראש הממשלה לוותר על שחרור המחבלים לטובת הקפאת בנייה כפתרון למשבר בשיחות עם הפלסטינים.
כמובן, מחמוד עבאס לא באמת נותן לנו אפשרות. הוא מציב בפנינו אולטימטום: או הקפאת בנייה ושחרור מחבלים, או שהוא הולך לאו"ם. כלומר, גם אם ישראל תבחר מרצונה לשים את חבל החנק על ההתנחלויות באיו"ש, לא ברור כלל שההנהגה הפלסטינית תסתפק בכך. אבל את השמאל זה לא מעניין. הם יעדיפו לעשות מה שאפשר על מנת לגדוע את המשך מפעל ההתיישבות מעבר לקו הירוק.
"הקפאת בניה תמיד ניתן להפסיק ו'להפשיר' מחדש. אך להחזיר את הגלגל לאחור לאחר שחרורם של עוד אסירים ומחבלים מרצחים רבים זהו דבר לא אפשרי, מה גם שיש בשחרורם סכנה שישובו לפעילות טרור וימשיכו לפגע באזרחי ישראל", טענו הח"כים משמאל, אבל המציאות מוכיחה אחרת. ב-2009 ישראל נכנעה ובחרה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, דבר שהוביל לנזק כלכלי עצום למשפחות צעירות ואף תרם למשבר הדיור שהולך וגובר. כשהמדינה בוחרת לפצות את המועצות שמעבר לקו הירוק, בא גוף מחקרי משמאל(מכון מולד במקרה הזה) והופך את הפיצוי למכבסת כסף, ומשחיר את פניהם של המתנחלים כרודפי בצע.
השמאל יתקוף את הממשלה על כך שהיא לא מפסיקה את הבנייה ואז יטען לשחיתות כשהיא 'תפשיר' את הבנייה. אך כזה הוא השמאל, מזהה את הפרצה בכל רגע שהוא יכול. הימין? הימין מעיד על עצמו. נתניהו, שהיטיב להגדיר את הנזקים שתגרום הקפאת בנייה להתנחלויות, הקפיא אותן בעצמו. הבית היהודי, שמסייעים למחאה כנגד החלטת הממשלה שהם יושבים בה, ממשיכים לאיים איומי סרק. אבל הבעיה הכי גדולה בטענות השמאל כנגד הימין - על חוסר שקיפות ועל העברות כספים בדרכים לא דרכים היא שאין מי שיטען שזה לא נכון.
אז כן, כנראה שמפעל ההתיישבות נבנה על קריצות, אישורים מתחת לשולחן ועל הסכמים שבעל פה, אבל בעולם של היום - אין סיבה לא לחשוף את הכל. אין סיבות ביטחוניות שמצדיקות הסתרת מידע. אין סיבה שכספים שמועברים למועצות מוניציפליות יגיעו לעמותה פרטית. אין סיבה להתנהלות מתחת לשולחן כדי לקדם אידיאל, משום שהאידיאל לא מקודם כך, אלא רק העברת הכספים.
השמאל עובד בקמפיין מאוד פשוט, אחרי שהצליח להשמיץ את החרדים, ייצר להם תדמית של פרזיטים-לא-עובדים-רודפי-בצע, הוא פונה כעת אל המתנחלים. בעידן שאחרי המחאה החברתית, רק טבעי לחפש מי גורם לכך שהכסף של כולנו נעלם, ומה קל יותר מלהפוך את הצד המזרחי של הקו הירוק לבור ללא תחתית?
האמת היא שהבור ללא תחתית היא תעשיית השלום. אנחנו משלמים עלייה במיגון, אנחנו משלמים עלייה במחסור בדיור, אנחנו משלמים עלייה בתקציב הביטחון. הגיע הזמן לעלות להתקפה, לא רק להתגונן בתוכנו.
עקיבא לם הוא כתב בשביעי ובעל הבלוג 'קצת על הרבה'.