עכשיו אחי, אחרי שלא התנתקתי ממך, אחרי שהצבעתי נגד תוכנית ההתנתקות, אני מבקש ממך שגם אתה, לא תתנתק ממני. נכון, המשאל מאחורינו, וברוך ה' ניצחנו, אבל אותי בחיים מטרידים עוד הרבה דברים חוץ מגוש קטיף (ואני מקווה שתסלח לי על כך). מטריד אותי למשל, שכבר יותר מחצי שנה לא קיבלתי משכורת מהמועצה שבה אני עובד, (בתור אדם דתי אתה בטח יודע שזו הלנת שכר), מטריד אותי שהמנהל של אשתי מקבל משכורת של שלושים אלף שקל בחודש ואשתי מקבלת בקושי שכר מינימום. מטרידה אותי הריבית הגבוהה שלוקח ממני הבנק שלי, מטרידים אותי אחוזי האבטלה בשכונה שלי, מטריד אותי עתיד הילדים שלי. האמת אחי, אני חייב לומר לך שקצת קשה לי עם מה שאמרת לי ש'אחים לא מתנתקים'. כי אם 'אחים לא מתנתקים' אז למה חברים שלך עזבו את השכונה שלי ובנו להם שכונה נפרדת?. 'בואו לגור עם אנשים כמוכם' הם כתבו בפרסומת של משהב, שקראתי בעלון בבית הכנסת, ואני מיד הבנתי את הרמז. אם 'אחים לא מתנתקים' אחי, אז למה חברים שלך פתחו בית ספר חדש לילדים שלהם מול בית הספר של הילד שלי?. (תאמין לי שהייתי שולח את הילד שלי לבית הספר התורני שלהם, אם הייתי חושב שיש סיכוי שיקבלו אותו). אם 'אחים לא מתנתקים' אחי, אז למה ועדת הקליטה של היישוב שלך לא קיבלה אותי?. אח שלי, קראת לי לבוא להפגנות שלך, אז אני מצפה שגם אתה תבוא להפגנות שלי. מידי פעם אני מפגין על הצרות שלי ואני אשמח מאוד אם תבוא להזדהות. אני מפגין שלא יסגרו לאשתי את המפעל, אני מפגין שישלמו לי משכורת בזמן (אני מקווה שזו לא בקשה מוגזמת…) ושלא יקצצו עוד שעות בבית הספר של הבת שלי (גם ככה רמת הלימודים בו לא גבוהה). אחי, תאמין לי שאני אשמח לראות אותך אצלי יותר, לא רק לפני משאלים או בתקופת בחירות, ולא רק בהפגנות. אני אשמח אם תזכור שגם אני דתי, אולי לא בדיוק כמוך (בשבת אני הולך עם חולצה ירוקה ולא לבנה), אבל אני מאמין במה שאתה מאמין ורוצה להתחזק. אני גם אשמח אם תתייחס אליי בעיתונים שלך ובתחנות הרדיו שלך, בקיצור, אני אשמח להרגיש חלק מהחבר'ה שלך. תדע שאתה מוזמן תמיד, אח שלי, (אתה כבר יודע איפה אני גר), תרגיש חופשי להגיע אפילו בלי להודיע, לא צריך עגבניות שרי, פשוט תגיע. אני אשמח לראות אותך כאן יותר.