פירות הארץ
ש: יש מעלה באכילת פירות הארץ לעומת פירות ארצות אחרות?
ת: ודאי. א. חיזוק החקלאות שלנו. ב. שכינה שורה בפירות. ב"ח או"ח רח (פעם אחד שם לב שבסעודת האדמו"ר 'אמרי סופר' מערלוי, שהתגורר בירושלים, היה אוכל את הגזר המונח בראש הדג קודם שאכל את הדג, ושאלוהו על כך. האמרי סופר אמר שהוא נוהג כן בכוונה, כי יש לדג ולגזר המעלה שהם מאכלי שבת, אולם יתירה על כך חשיבות הגזר באשר הוא גם מפירות ארץ ישראל. הליכות והנהגות אמרי סופר א 27 הערה יא - מ"צ).
שיווק מיץ
ש: האם ראוי לעבוד בשיווק מיצים טבעיים ולדחוף אנשים לקנות דבר שאינם צריכים?
ת: מותר אם אומרים את האמת ולא מרמים. מסילת ישרים יא.
מעשר צנוברים
ש: האם עליי לעשר צנוברים שגדלים בטבע ורוצים לאכול אותם?
ת: לא. הפקר פטור ממעשרות.
לקיחת זר פרחים מקבר לתת לאשתו
ש: האם מותר לקחת זר פרחים שאחד שם על קבר כדי לתת לאשתו לשבת (כך חשב אחד שהיה בריב עם אשתו)? הרי אין לנו מנהג להניח פרחים? או הם אסורים משום הנאה שהיו על הקבר?
ת: אין בעיה של הנאה כמו שאין איסור הנאה בבשמים של מת. אבל זה גזל. אעפ"י שכששם את הפרחים הוא ידע שהם יבלו וכדומה, הוא שם כאות שהוא ביקר או שאנשים יראו שהוא ביקר (והג"ר יצחק זילברשטיין השיב: א. רוב הפוסקים אומרים שהנחת פרחים על גבי קברים אסורה משום חוקות הגויים. שו"ת ישכיל עבדי יו"ד כה. שו"ת מנחת יצחק א לא. שו"ת תשובות והנהגות א תשיד. ב. פרחים שהונחו על גבי קבר אינם נאסרים בהנאה. עי' שו"ת פורת יוסף סי' כז. ג. בגמרא יבמות [סה ב] נאמר: גדול השלום שאף הקב"ה שינה בו, ששרה אמנו אמרה "ואדוני זקן" [לשון ביזוי ולעג כלפי אברהם], והקב"ה שינה מפני השלום, ואמר לאברהם ששרה אמרה "ואני זקנתי", דהיינו היא תלתה את הדבר בעצמה ולא באברהם. ומבואר בשו"ת שלמת חיים סי' תפו, שאמנם מותר לומר שקר מפני השלום, אך אין בזה מצוה, אבל גניבת דעת מפני השלום, בלא אמירת שקר, יש בה גם מצוה. בסיכום: מצד איסור גניבת דעת, מותר לו לתת את זר הפרחים לאשתו מפני השלום, אמנם עצם לקיחת הזר מעל גבי הקבר, כרוכה בעוולה ואבק גזל! ופריו מתוק - ויקרא 287-285 - מ"צ).
תמימות ופקחות
ש: כיצד ניתן לשלב בין התמימות בעבודת ד' לבין היפוכה בדרכי העולם בערמומיות בני אדם?
ת: "תמים תהיה עם ד' אלהיך", אך לא עם בני אדם.
רב שנכנס באמצע שעור
ש: אם אני באמצע שיעור של רב, ונכנס רב אחר, האם עליי לקום?
ת: לא. כי עתה אתה מחוייב בכבוד הרב שנותן את השיעור, ועוסק במצווה פטור מן המצווה, אלא אם כן, הרב הנותן את השיעור קם או מהדר קצת, אז עליך לקום (ופעם אחרת הרב אמר שזו אכן בעיה אבל נראה שצריכים לעמוד, והרב המדבר מוחל על כבודו, כי הרי החיוב לעמוד בפני תלמיד חכם מפורש בהלכה. שו"ע יו"ד רמד. שו"ת השואל א עב - מ"צ).
אלפא-סטים
ש: אני סובל מדכאון. האוכל להשתמש בשבת במכשיר אלפא-סטים?
ת: לא. גם אין מחקר מדעי תומך.