ב-2019 אין הררי נייר ושלטים שצריכים לנקות מהרחובות. כמעט ואין סטיקרים שצריכים לקלף מהרכבים, אבל הרחוב הישראלי מזוהם מאי פעם ועל כולנו החובה לנסות ולנקות אותו.
אם יש מושג אחד שצריכים להחזיר למרכז הבמה הפוליטית הוא ענווה. יהיו התוצאות הסופיות אשר יהיו, יש רבים מאיתנו ורבים מהמנהיגים שלנו שהסתובבו זחוחים במשך שבועות וחודשים עד להגעתן של תוצאות האמת.
משה פייגלין, לדוגמא, זלזל ביודעין בציבור הישראלי ובמושגים הקשורים לחיי כולנו. אמת, יש חלום אוטופי שנהיה בעולם שאין בו שמאל וימין ושעשן הקנאביס ירצה את כולנו. בפועל, בחיים האמיתיים זה לא עובד ככה. רבים מהקוראים כאן תושבי יו"ש או קשורים במישרין לתושבי יו"ש שעלולים להיות מגורשים מבתיהם בשל ניסויי "שלום" בחסות השמאל הישראלי. גם אם יעבור פייגלין ויגיע בחסות החיילים לארבעה מנדטים עליו לעשות חושבים מחדש על הזלזול בכל מי שחושב אחרת.
גם הפירוק של "הבית היהודי" הוא טעות עצומה שנעשתה ושכעת יש לתקנה. המחשבה שבגללה פורקה מפלגת "הבית היהודי" הייתה "כיפת זכוכית" בהשאלה מ"תקרת זכוכית" שהרגישו המנהיגים בנט ושקד שמונעת את קידומם להנהגת המדינה. התוצאות מוכיחות שזה לא נכון. פירוקה של הבית היהודי היה טעות עצומה שאני מתפלל ממש שלא נשלם עליה מחיר שיותיר את "הימין החדש" מחוץ לכנסת. הסיכוי של בנט ושקד לעבור את אחוז החסימה בקולות החיילים אמנם קיים, אך המטרה הראשונית של הפירוק הייתה סביב מספר דו ספרתי של הזוג הפוליטי הזה.
את הגילוי הנאות שלי על הקשר לבנט ושקד אעשה כעת - אני חבר של השניים, והייתי חלק משתי מערכות הבחירות הקודמות ב2012 וב2015. התנגדתי נחרצות במהלך הדרך כנגד ההחלטה לפצל כוחות - הן מול תקומה והאיחוד הלאומי, וכמובן במהלך האחרון.
יחד עם זה אין לי ספק שתרומתם של השניים לימין הישראלי, לציונות הדתית ולעם ישראל כולו היא עצומה.
היו אלה בנט שקד ומפלגת הבית היהודי ששמרו מכל משמר על נתניהו בימין בתקופת כהונתו של ברק אובמה. הרבה ישובים בישראל חבים להם את המשך עמידתם. כך גם העובדה שבבחירות אלה לא הוזכרה כמעט כלל המילה "מדינה פלסטינית" ובמקומה הוכנס לשיח רעיון הסיפוח. רעיון שאיתו פרץ בנט ב2012 לשיח הישראלי כאשר הביא את "תוכנית ההרגעה". וכמובן השינויים העצומים במערכת המשפט שהחלה לעשות השרה איילת שקד.
כעת השאלה הגדולה היא קולות החיילים. אך את ההחלטה מה עושים כאשר יגיעו קולות אלה יש לקבל כעת. במידה ואכן יעברו את אחוז החסימה הדבר המיידי שיש לעשות הוא חיבור בין מפלגות "הימין החדש" ו"איחוד מפלגות הימין" חיבור שבשלב ראשון יהיה לצורכי משא ומתן ותפקידים בממשלת נתניהו, אך לאחריהם יש להחזיר לחיים מפלגה משותפת שיש בה עמוד שדרה דתי לאומי ושותפות עם חברים מכלל המפלגות. הרעיון הזה לא מובא כאן לראשונה, הצגתי אותו גם מול ראשי המפלגה ואני מודע לקושי העצום הקיים בשל עלבון ודם רע בין הצדדים. דווקא בגלל זה נצרכת התערבות מבחוץ של הציבור הרחב בדרישה לעשות כן.
דווקא השמאל הוכיח הפעם שנכון להתאחד. מפלגת "כחול לבן", למרות קמפיין לא מוצלח, הביאה תוצאה מדהימה בזכות מנהיגים חזקים שהחליטו לחבור יחד. נכון שהמחבר היה בעיקרו שנאת נתניהו, אך עדיין, אפשר ללמוד רבות מהחיבור הזה וגם מהענווה של המנהיגים ששמו יומרות של שנים בצד וחברו יחד למען מטרה משותפת.
אנחנו ביום שאחרי אך התוצאות עדיין לא סופיות. ייתכן ונקום ליום חדש בו תימחק רע"מ בל"ד בקולות החיילים ויחזרו בנט שקד וזהות לזירה הפוליטית. כך או כך, עלינו לעשות המון חשבון נפש על המהלכים האחרונים, אך בשלב ראשון להשאיר את שליפת הסכינים והחרבות לאחרים. אם חפצי חיים אנחנו חובה עלינו להתנער מהתוצאות הקשות ולהתאחד ובהקדם האפשרי. אחדות של הבית היהודי, האיחוד הלאומי, הימין החדש וכוחות רבים ונוספים הנמצאים בימין הדתי, המסורתי והערכי בישראל.
עכשיו הזמן לענווה.
אסף פאסי שותף ובעלים בחברת הפרסום האסטרטגיה והדיגיטל "פאסי.קראוס"