מי הדתיים שצופים במשחקי הכס?

גלעד כהן מציע הסבר לצפייה של דתיים במשחקי הכס:  "אולי זו הפתיחות שנלוות לתופעות שונות שקורות בחברה הדתית כמו; קבלת החברה הלהט"בית הדתית, מניינים שוויוניים והצבעה לימין החדש". שמואל שטח, טוען לעומתו שהזיהוי בין דתיים מתונים לבין דתיים-לייט הינו מוטעה ונובע מחוסר הבנה של הסוציולוגיה הדתית.

חדשות כיפה שמואל שטח 16/04/19 10:40 יא בניסן התשעט

מי הדתיים שצופים במשחקי הכס?
מי הם אותם דתיים שצופים במשחקי הכס, צילום: shutterstock

אמש ניפגשו צוות העובדים של נאמני תורה ועבודה לישיבת עבודה חודשית. כשסקרתי את אחד הפרויקטים, מישהו הציע לקרוא לו בשם "חינוך דתי 2025". אלא שחבר אחר עצר בעדו וטען שבגלל תוכנית הריאליטי 2025, זה עלול להישמע לא טוב. מיד קפצו העובדים ושאלו: "מה זו התכנית 2025?". - הסתבר שאף לא אחד מן העובדים הללו ראה אי פעם את התוכנית.  אנשים שכתבו הצעות חוק לשינוי פניה של הרבנות הראשית, רב שקידם את סוגיית ההכלה החברתית של להט"בים בחברה הדתית, כאלה שמובילים מניין משתף וכדומה. לכל אלה אשר מקדמים שיח הלכתי פורץ דרך ועמדות של פתיחות דתית, לא היה מושג מה זו אותה תוכנית. לא בדקתי, אך אני יכול להניח, שכמוני, הם גם לא ראו מעודם את "משחקי הכס". 

במאמרו כתב גלעד כהן: "הסיסמה של שילוב בין תורה ועבודה, הפכה לשילובים אחרים כמו: תורה ובירה, תורה וכדורגל, וגם – תורה וטלוויזיה. או תורה ונטפליקס". – למעשה גלעד שרטט את הציונות הדתית לפי רצף אחד בלבד: בין חרד"ל לליברל. מן צד האחד נמצאים אנשי התורה בטהרתה ומהצד השני נמצאים ה"לייטים" שאינם מקפידים על ההלכה.

אלא שאין קשר בין רמת ההקפדה לבין תפיסה אידאולוגית של מתינות ושילוב. יש כאן שני צירים שונים לחלוטין: ציר אחד הוא הציר האידאולוגי שנע בין תפיסה חרדית-לאומית לבין תפיסה דתית מתונה ומשלבת. על ציר זה, נמצאים בשני הצדדים, ארגונים, תלמידי חכמים ובוגרי ישיבות ומדרשות אשר מנסים להתקרב לאלוקים, כל אחד לפי עמדותיו ההלכתיות.

ציר שונה לגמרי הוא ציר של הקפדה במצוות אל מול אי הקפדה. "חיפוף" או "לייטיות" כדאמרי אינשי. 
- וכך, על הציר האידאולוגי, נוכל לראות בשני הצדדים אנשים שיראו את משחקי הכס. נוכל למצוא שם אנשים המזדהים עם תפיסות מתונות ונוכל למצוא שם אנשים שהצביעו למשל לאיחוד מפלגות הימין. כשלאותו "לייט" שצפה בסדרה תהיה שאלה הלכתית, הוא יפנה לראש המכינה שלו המזוהה עם הר המור ולא לרבני בית הלל. הוא מתנהג כלייט אך "היהדות האמיתית" בעיניו, היא היהדות החרד"לית.

אשר על כן, מי שרוצה לחזק את מרכזיותה של ההלכה בחיינו, אינו יכול לבא בטענה כנגד רבנים וארגונים הנמצאים בצד המתון. כשאנחנו בנאמני תו"ע פועלים למען שינויים ביחסי דת ומדינה, למען קיומה של חברה צנועה מעורבת, או למען קידום חינוך דתי פתוח המעניק יכולת להתמודד עם העולם, אנו עושים זאת מתוך מטרה כנה לקרב את עם ישראל להלכה. ניתן לחלוק על כך, אך אין לפעילות זו כל קשר לזלזול בשמירת העיניים, או לדילוג על חובת תפילה. יתרה מכך, לתפיסתי, דווקא הקפדות יתירות עלולות להרחיק את האדם מן ההלכה וגורמות לו לחשוב שהלכות צניעות למשל, אינן רלוונטיות לחייו.
התופעה של אי הקפדה בשמירת מצוות מדאיגה את שני הצדדים האידאולוגים בציונות הדתית ובשניהם נעשים ניסיונות כנים לחיזוקה, גם אם לעיתים הם מצטיירים כהפוכים.  החידוש המבורך בימינו היא שאם בעבר, אלו אשר לא הקפידו, עזבו לחלוטין את העולם הדתי, הרי שכיום, רבים מהם מחליטים להישאר "על הרצף".

והערה בשולי החטא שבו חטאתי גם אני במילים שלעיל: העיסוק ב"מקפידים" אל מול "לייטים", מכוון למצוות שבין אדם למקום שיש להן ביטוי גלוי. אין לנו את היכולת לבחון מהי תרומתו האמיתית של כל אדם לתיקון עולם במלכות שדי ואיננו בוחני כליות ולב לדעת מי צדיק יותר ממי. אני יכול להתנגד נחרצות לדרכיו ההלכתיות של אדם "לייט", אך אסור לי להיות דיין המדרג אותו בסולם כלשהו של יראת שמיים. הלוואי שנצליח לחזק את שמירת ההלכה מתוך ראיית כל אחד מעלת חברו ולא חסרונם.


הכותב, שמואל שטח, הוא מנכ"ל נאמני תורה ועבודה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן