"דורנו דור מופלא.." על כך אין ויכוח. קורא אותנו לעומק של בירור. גם זה נכון. אך, רק זה נכון בדבריו האחרונים של מנהל אולפנת רעות.
המנהל, למרות בקורת קשה של אנשי חינוך, חוזר ומחזק , בתגובתו הכתובה, תכנים של הסרטון המזעזע שנעשה בחסותו.
התלבטתי האם להגיב כי עצם התגובה מעצימה את השפעתו של סרטון מקומי, של אולפנית אחת.
אך הכל רץ ברשת, ופטור בלא כלום אי אפשר.
טוען המנהל כי אדם רגיש בעל אוזן קשובה ורגישה היה מתפעל מהסרט ומזהה בו אמת עמוקה.
אז זהו-שלא!
וכל כך למה?
א. הסגנון לוקח למקום שמזכיר סרטים נגד אלימות, ולא בכדי. קול מאשים. רצף תמונות חמורות סבר ומילים קשות.
ב. הסגנון דומה להכרזת מלחמה בין המחנכות והמתחנכות. לא מכבד ולא קורא לשיח
ג. התוכן חוטא לאמת. האשמה של מחנכות שאם הן מעירות על אורך חצאית , הן לא מביטות אל הלב. זה כל מה שהן עושות? לא ניתן לזהות אכפתיות שלהן?
ד. אין קריאה לדיון עומק במשמעות ההופעה החיצונית והמופעים הפנימיים. יש רק הטחת אשם.
ה. בהחלט יש בסרטון מסר המזלזל במידות ושיעורים שהם חלק מדיני צניעות. מסר שלא מסתדר עם נאמנות להלכה שאנחנו כלכך מתאמצים להנחיל. ההלכה מתפרטת למידות ולשיעורים. כך פועלת ההלכה, למי ששכח.
ו. החמור ביותר שזה מגובה שוב ושוב על ידי הנהלת האולפנה. הבנות בגיל ובסיטואציה שאפשר עוד להתייחס בסלחנות (אף כי באי הסכמה). לא כן המנהל החוטא לתפקידו החינוכי כשהוא מעודד סרט שכזה ומחזק התנהלות וצורת דיבור מתריסה ולא חיובית.
ז. יותר מכל, זה נחזה כניסיון יח"צ בכל מחיר.
ח. אחרון , לא חביב, קשה להבין איך מי שמדבר על אוזן רגישה לא מצליח להקשיב בכנות לביקורת שעלתה מקרב אנשי חינוך.
כאמור, דור מופלא. אין חולק. אך בהינתן שכוח החוצפה (גם החיובית) ישגה בדור הגאולה, יש לכל המחנכים וההורים חובה לנתב, לרסן , להדריך ולא תמיד להצדיק.
ד"ר לאה ויזל, דיקנית במכללת אורות ישראל