בשבוע שעבר הגיב הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, לסערה סביב בדיקות ה-D.N.A שעורכים בבתי הדין הרבניים ליוצאי ברית המועצות. לדבריו, בתי הדין מבצעים את הבדיקות רק במקרים חריגים בהם אין הוכחות על יהדותו של אדם הפונה לבית הדין לבירור זהותו הדתית. בעקבות הדברים החלטתי לפרק את הודעתו ולהתייחס לכל הטענות.
הרב לאו: "ראשית יובהר כי לצערנו חוק השבות במתכונתו הנוכחית אינו תואם לגדרי ההלכה באשר מיהו יהודי. אשר על כן ישנם עולים אשר למרות זכאותם לחוק השבות אינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה".
במציאות: לא-יהודים, שעולים לארץ מכוח אבא יהודי, אינם נרשמים במשרד הפנים כיהודים אלא כחסרי דת. אזרחים אלו אינם זכאים להירשם לנישואים ברבנות אלא אם הם פונים להליך גיור. אלא מה? בתי הדין הרבניים מבקשים לחקור דווקא את יהדותם של אלו שעלו לישראל מכוח אמא יהודיה – ונרשמו במשרד הפנים כיהודים!
הרב לאו: "אדם הפונה לבירור יהדות מוטלת עליו החובה להוכיח את יהדותו בפני בית הדין – בתי הדין מונחים ופועלים לפעול בכל מקרה ברגישות, לסייע ולהקל בהליך בירור היהדות".
במציאות: נהפוכו, יש החמרה והקצנה ברבנות בנושא בירורי יהדות. הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב כי "אין אנו מדקדקים אחר שום משפחה... שמעיקר הדין העולים מרוסיה ומצהירים שהם יהודים, נאמנים הם". כיום אדם אינו מוכר כיהודי על ידי בתי הדין הרבניים אלא אם כן יצליח להוכיח אחרת באמצעות מסמכים וראיות של פקידים מברית המועצות.
הרב לאו: "במקרים בודדים, קורה לא פעם שיש מי שטוען כי הוא יודע שהוא יהודי אולם אין בידיו את המסמכים המאשרים את דבריו, או לחילופין מוצאים סתירה בין דבריו לבין מה שנתברר לגביו. במקרה שכזה עשוי ביה"ד אך ורק על מנת לסייע בידי המבקש, להציע לו לעבור בדיקת D.N.A שתחזק את טענתו. אולם מעולם לא נכפה על אף אדם לעבור אותה. ויודגש, בדיקת D.N.A אינה משמשת כבירור יהדות על פי ההלכה אלא אך ורק מסיעת בהליך הבירור".
במציאות: ישנם סתירות פנימיות בדברי הרב לאו. ראשית כל, אם אדם אינו יכול לקבל הכרה ביהדותו אלא אם כן יביא בדיקת DNA, למעשה נכפה עליו לעבור את הבדיקה כדי שיוכל להינשא כדין במדינתו. שנית, אם בדיקת DNA היא רק ראיה מסייעת – המשמעות היא שיש ראיות אחרות עליהן בחר בית הדין לא להסתמך לשם הוכחת יהדות. מדיניות מכילה וקשובה הייתה מאפשרת להתבסס על חזקת היהדות והראיות הקיימות – ולא לדרוש מאנשים להוסיף גם בדיקת DNA! כמו כן, חובה לציין כי מפניות שהגיעו לידי 'עתים' עולה שלא מדובר רק במקרים בהם "אין בידיו את המסמכים" אלא גם מקרים בהם ישנם מסמכים רבים, אך בית הדין ממשיך להעלות חשדות.
הרב לאו: "כמו כן, לעתים דן בית הדין דיון בסוגיה של אימוץ ילדים, ובמקרה כזה גם כן עשוי ביה"ד לבקש לערוך בדיקה שעשויה לעזור בהוכחת הורות. וכן במקרים בהם יש חשד למסמכים מזויפים בתי הדין עורכים בדיקות אבהות שהן לגיטימיות - בדיוק כפי כמקובל בבתי משפט לענייני משפחה בארץ ובעולם".
במציאות: זו תופעה שחוזרת על עצמה בבתי הדין. דורשים מאזרחים יוצאי ברית המועצות "להוכיח שאין להם אחות", גם לאחר שעלו לפני 30 שנה ומעלה וחיים כל חייהם כחלק מהחברה והקהילה היהודית. גם ספק קל שבקלים לאימוץ של האמא או אפילו הסבתא בברית המועצות (למשל אם הלידה הייתה בגיל מבוגר יחסית או התקיימה במרחק גדול ממקום המגורים), עלול להוביל לדרישת DNA להוכחת קשרי משפחה. לדבר זה אין תקדים בהלכה היהודית ובעבר היו מתבססים על חזקת היהדות בכדי לאשר את הנישואים.
הרב לאו: "לצערנו, נראה שיש כאלה שהם אינם יהודים שמנסים להיטמע בעם ישראל וחוששים מהליך בירור היהדות בבתי הדין ומשתמשים בעניין זה כמאבק נגד ההלכה תוך יצירת פילוג, שנאה והכפשה כלפי שירותי הדת בכלל ומערכת בתי הדין בפרט".
במציאות: לצערי ההפך הוא הנכון. אזרחים רבים בוחרים להתרחק מהרבנות בגלל המדיניות המחמירה. במקום לקרב את אלו שבכל זאת מבקשים להינשא כדת משה וישראל, הרבנות בוחרת להרתיע ולהרחיק. מי ירצה שהוא וקרובי משפחתו יעמדו לחקירה בפני ערכאה שיפוטית, שמסמכיו ישלחו לבדיקה במשטרה ושיתבקש ממנו להביא בדיקות גנטיות בכדי לעמוד תחת החופה? הרי ידוע לכל שלאורך ההיסטוריה נטמעו אנשים בעם ישראל ובדיוק משום כך קבעו חז"ל עיקרון יסוד: "משפחה שנטמעה – נטמעה". כלומר, לא רק שאיננו מנסים "לחשוף" אנשים שאולי יש צל של ספק במוצאם אלא שאסור לנו לעשות זאת מתוך אחריות ללכידות העם היהודי. הגישה של חז"ל דגלה בכבוד והכלה ולא בחשדנות ובדלנות. מדיניות בתי הדין הרבניים יוצאת באופן מוצהר נגד עמדת זו והיא זו שיוצרת פילוג ושנאה כשהיא מבקשת "לסמן" למי יש דם יהודי "כשר". אם הרבנות תחזור בה מגישה זו, ייתכן כי אזרחים רבים יחזרו לשעריה.
הכותב הוא עו"ד ומנהל ארגון 'עתים'
מלשכת נשיא בית הדין הגדול נמסר כי "הדברים המובאים כאן הם אוסף של קלישאות שאין ביניהם ובין האמת כל קשר לפיכך אנו לא רואים מקום להתייחסות לדברים".
תומך בהשגחה פרטיתצילום: באדיבות המצולם