למה דתיים צופים במשחקי הכס?

העונה השמינית של הסדרה הפופולרית (והלא צנועה) תעלה הערב. גם הדתי הלאומי שנמצא "על הרצף" יישב הערב מול הטלוויזיה במקרה הטוב או מול הלפטופ במקרה הרע ויבדוק מאימתי החורף מגיע

גלעד כהן, חדשות כיפה 15/04/19 11:53 י בניסן התשעט

למה דתיים צופים במשחקי הכס?
החורף הגיע, באביב | מתוך משחקי הכס, צילום: shutterstock

"איפה אתה על הרצף?" זאת השאלה אותה פוגשים דתיי המגזר בכל ארוחת שבת בקטמון, נחלאות, ואפילו מחוץ ל-"126" בתל אביב. זה לא סוד שהציבור הדתי לאומי נע כיום על רצף מסוים בין החרד"לים של הר המור עם חולצה מכופתרת, וכיפה בגודל של החללית "בראשית", ובין הלייטים, בעלי כיפות שנראות כמו מה שנשאר מאותה גשושית שהתרסקה על הירח.

באותו רצף של המגזר, ישנם דתיים שלא תמצאו אצלם בבית כלל את מכשיר הטלוויזיה (וגם לא את הטריק הידוע של מחשב עם וויי-פיי ונטפליקס), וישנם דתיים שמוצאים עצמם מכורים לבינג'. הערב (ב') תחזור אל חיינו לעונה שמינית ואחרונה, סדרת הטלוויזיה של HBO, בין הסדרות הנצפות ביותר בעולם, משחקי הכס. בסדרה הפופולרית, מלבד סצנות לא צנועות, ישנן סצנות מלאות בדם ובזוועות. אין ספק שאם היו מצנזרים לדוגמה, את כל העונה הראשונה של הסדרה, היינו נשארים עם סצנות של אריה סטארק מתאמנת עם מאמן הסייף שלה מבראבוס ותו לא. על מנת להבין את העלילה, אין אופציה בכלל לדלג על סצנות לא צנועות.

אם כן, מדוע אנשים שמגדירים את עצמם "דתיים על הרצף" צופים בתכנית מלאה בדם, בחוסר צניעות ובתככים ומזימות? אולי זה עניין של תהליך שהחברה הדתית לאומית עוברת, אולי זו הפתיחות שנלוות לתופעות שונות שקורות בחברה הדתית כמו; קבלת החברה הלהט"בית הדתית, מניינים שוויוניים והצבעה לימין החדש (טוב, זה לא קרה). אולי אפשר סופסוף להגיד שהדתי הממוצע יודע יותר טוב, מה אמר צ'נדלר לג'ואי בפרק 14 של העונה השמינית של "חברים", מאשר לענות על השאלה: "מאימתי קורין את שמע בערבית". אולי הגיע הזמן להודות שהציבור הדתי לאומי, קרוב יותר היום לעולם החילוני מאשר לעולם הדתי התורני. 

יחד עם זאת, חלק רחב של המגזר חש עדיין צורך להיות חלק ולא מוכן לעזוב את חללית האם, את המגזר עצמו. חלק רחב מהציבור רוצה להמשיך ולהיות משויך לאחת מקבוצות האליטה החדשות בחברה הישראלית, האליטה הדתית לאומית. אולי הסיבה לאי עזיבת המגזר היא בגלל שהחינוך במוסדות דתיים טוב יותר, או אולי כי הוא פשוט מעדיף להישאר בסביבה המוכרת לו, מתקופת הדרכתו בבני עקיבא. פעם, קראו למי שנשאר בסביבה הזאת של מסורת יהודית – מסורתי (גילוי נאות: כותב שורות אלה מגדיר עצמו כמסורתי). אבל, בואו נודה על האמת, אף דתי לאומי לא רוצה להחזיק בתואר "הנכסף" הנ"ל. המילה מסורתי לא מתאימה למי שהחל דרכו במקור חיים או בסוסיא, עבר למכינת עצמונה או עלי ובסוף הדרך הגיע עד לפאתי אוניברסיטת בר אילן. היא מתאימה יותר לבחור שלמד בתיכון הדתי בקריית גת. בחור שמניח תפילין וכשהוא מקפל אותן, הוא מקפל גם את הכיפה לכיס. עדיף להיות "על הרצף" מאשר להיות "מסורתי". אין בכך ספק.

העניין העיקרי הוא בכך, שישנם נשים וגברים, דתיות ודתיים (על הרצף, כן?) שלא רואים את הבעייתיות ההלכתית בצפייה בסדרות בכלל ובסדרות לא צנועות בפרט. העניין של בזבוז הזמן וביטול תורה לא עומד לנגד עיניהם כלל. אותם דתיים לאומים ימשיכו לעסוק בשילוב. נדמה שהסיסמה של הציונות הדתית, הסיסמה של שילוב בין תורה ועבודה, הפכה לשילובים אחרים כמו: תודה ובירה, תורה וכדורגל, וגם – תורה וטלוויזיה. או תורה ונטפליקס. צפייה מהנה. 
 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר