חינוך זה לא סלולר

בתגובה לטענת הרב חיים נבון במאמר, בו הציע לתת לכל הורה את היכולת לבחור בחופשיות את בית הספר של ילדיו, אומר שמואל שטח כי אין לבטל את שיטת הרישום הנוכחית

שמואל שטח
יג באייר התשעד
,
13 במאי, 2014 14:37
Shutterstock

Shutterstockצילום: Shutterstock

לפני מספר ימים, בגיליון האחרון של מוצ"ש, העלה הרב חיים נבון הצעה לפיה יש לתת לכל הורה את היכולת לבחור בחופשיות את בית הספר של ילדיו ולדאוג לפירוק המונופול הפוגעני, כדבריו, של משרד החינוך על מערכת החינוך.

כמו בהרבה ממאמריו צודק הרב נבון שלא הכל מושלם ואולם, אסור לשפוך את התינוק עם המים.

כשאדם בוחר חברת סלולר- הוא בוחר את החברה הטובה ביותר - לפי ביצועיה ויתרונותיה. כך גם בכל שאר בחירותיו- הוא בוחר את הכי טוב, ובצדק.

לעומת זאת, כשהורה בוחר את ביה"ס היסודי אליו ישלח את בנו או ביתו לכיתה א', ישנו שיקול מרכזי אחד שאנחנו מבחינים בו שוב ושוב כבעל המשקל המרכזי:

- "להיכן שולחים ההורים שהם "כמוני"?

ובעברית: -מהי הרמה הסוציו-אקונומית של הורי שאר הילדים.

מקוצר היריעה ניתן היה לציין דוגמאות רבות מהשטח, כיצד שיקול זה גובר על שאלת איכות המורים ואפילו על שאלת התפיסה האידאולוגית. כמובן שזהו שיקול חבוי שרבים נוטים להדחיקו ויש המצהירים "מה פתאום?!"- אך מתחת לפני השטח הוא משמעותי ביותר.

בנקל אוכל להוכיח כיצד אופיו של בית הספר כ"תורני", "תלמוד תורה", "דמוקרטי" וכו', הינו דבר המסור לקבוצה אידאולוגית מסורה וקטנה, אך בשביל הרוב, אלו אינם אלא שמות קוד נסתרים בשביל לומר משהו על "איכות" שאר התלמידים, או ליתר דיוק- ההורים. כי הילדים הם רק בני 6.

אם המערכת לא תוכל לפקח על מערכת הרישום של התלמידים, הרי שמהר מאוד יחולקו התלמידים בכיתות ישראל רק לפי צבעים, עדות, ומעמדות חברתיים. התופעה קיימת כבר היום, אך עוד מהלך של הפרטה נוספת בתחום הרישום יחמיר מאוד את המצב. כל מי שבא בטענת "כוחות השוק" הנכונה לשוק, יסביר לי בבקשה כיצד זה יעבוד עם ילדים: כיצד למשל ניתן לחלק 600 ילדים לשני בתי ספר הממוקמים בשני חלקי עיר שונים. מתוך ה-600 יש 50 תלמידים יוצאי אתיופיה, 150 שנולדו למשפחות ממצב סוציו-אקונומי נמוך ועוד 50 עם לקויות למידה שונות.

כל מה שלא תעשה יגרום לחלק מההורים לחפש בי"ס "נקי" יותר, ללא אלה שעלולים חס וחלילה ל"קלקל" את ילדיהם. בהערת אגב, חייבים לציין כי בתי ספר שפעלו כחממות, לא הוכיחו גידולים טובים יותר מאשר באלה שהתלמידים ראו כבר בגיל קטן את כלל עם ישראל. יש יתרונות חינוכיים רבים דווקא במקום שמחובר באמת לעם ישראל ולא רק בסיסמאות חלולות.

אם נחזור לבעיית הרישום, גם הכנסת שיטה של שוברים לא תצליח לבלום את התחושות הכי בסיסיות של הורים. היא אולי יכולה לפתור את בעיית תשלומי ההורים וליצור מצב שבו בתי ספר אינם שונים מצד התשלום להם, אך היא לא תפתור את הרצון הטבעי של הורים להיות במקום שאין בו "ילדים מבתים מקולקלים". רק פיקוח הגון, יכול לאזן בין בתי ספר ולמנוע יצירת מוסדות "בלונדינים". פיתרון נוסף שצריך להיעשות במקביל, טמון בתעדוף תקציבי באופן דיפרנציאלי בהתאם לרמה סוציו-אקונומית.

אולי בעיר הומוגנית כמו מודיעין פתרון השוק יכול לעבוד. שם, הרמה הסוציו-אקונומית הינה די הומוגנית. אך אין זה המצב ברוב חלקי ישראל.

אכן במערכת הקיימת יש הרבה בעיות מולדות: העובדה שמורה עם קביעות הופך למסמר בלי ראש, הינה בעיה שצריכה להיפתר דרך שינוי של מרכיבים אחרים, אך לא ע"י נתינת אפשרות של בחירה חופשית לחלוטין להורים.

אזורי הרישום אינם קדושים, ותמיד יש מקום לגמישות, אך בשאלת החינוך אנו צריכים מערכת ממשלתית בעלת סמכויות, שיש בכוחה לאזן ולמתן מגמות חברתיות. פיקוח טוב שדואג לפיזור הגון של אוכלוסיות שונות אינו פועל אלא כממשיכו של רבי חייא שלקח אחריות על כלל ילדי ישראל.

האם נדע לדאוג לכל אותם ילדים שהוריהם חפצים בחינוך דתי? האם נדע ליישם את דברי הלל: "לכל אדם יִשנה" או שנאפשר יצירת בתי מדרש עם שומרים ודלתות במסווה של "צרכנות" ו"שוק חופשי"?

קנאת סופרים תרבה חכמה- לא כשמדובר בשוק פרוע ואכזרי (לילדים).

שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה המפעילה את "מוקד צדק חברתי בחינוך הדתי".

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

תהלה פרידמן צילום: ללא קרדיט

תהלה פרידמן עוזבת את יש עתיד: "לא מרגישה בנוח להיות מזוהה עם המפלגה"

קרא עוד