סגור

"זה לא יום רבין, זה יום הזכרון לרצח ראש הממשלה"

"העובדה ש-23 שנים אחרי הרצח, קבוצות רבות בחברה הישראלית חשות ניכור כלפי היום הזה, בעוד קבוצות אחרות מנכסות אותו לעצמן בלבד, היא ההצלחה הכי גדולה של הרוצח" הרב אליעאי עופרן עם כמה תובנות על היום שנקרא "יום רבין"

הרב אילעאי עופרן
יב בחשון התשעט
,
21 באוקטובר, 2018 10:58
יצחק רבין

יצחק רביןצילום: Orel Cohen/Flash90

23 שנים אחרי... 

א. במותו לא ציווה לנו כלום – העובדה שאדם מת, נפטר או נרצח, לא הופכת את פועלו לנכון וצודק. זו מניפולציה שכיחה ומקובלת, אך לא ראויה וגם לא רצויה. לא אוהב את השימוש המגוייס והמניפולטיבי הזה בגופות, לא כשהוא נעשה אחרי פיגועים ולא כשהוא נעשה אחרי רצח פוליטי. 

ב. לא "יום רבין" ולא "מורשת רבין" – בלי להיכנס לדיון האם צריך לזכור את רבין כרמטכ"ל המפואר של מלחמת ששת הימים, או כמי שניסה להביא שלום ויצא לו הסכם אוסלו, שאלת פועלו של האיש הגדול שהיה אסור שתהיה במרכז הדיון. אם הוא היה מת מהתקף לב באותו יום, איש לא היה חושב להקדיש יום לעיסוק במורשתו.

ג. לא "התנגדות לאלימות" – תמיד טוב להתנגד לאלימות. מין מסר ג'וקר שתמיד עובד ומערכות חינוך גם מקדישות לו די הרבה משאבים. לשים את רצח רבין על הסקאלה של שאר מעשי הרצח – הפליליים, המשפחתיים, הלאומניים או על כל רקע אחר, גם הוא פספוס והקטנה של חשיבות היום הזה.

ד. לא "השסעים בחברה הישראלית" – החברה הישראלית שסועה בהחלט, והדבר מסכן את עתידנו וצריך להדיר שינה מעינינו. הייתי מקדיש לנושא הזה שפע של תשומת לב, אך הקשר לרצח רבין רופף למדי. לא השסעים הובילו לרצח. אם כבר הרצח הנורא הזה, הוא שיצר והעמיק כמה מהשסעים הללו. 

ה. לא "מעגלי שיח" – השתתפתי באלף כאלה בחיי. וכמעט תמיד זה היה חסר ערך, במיוחד כשמדובר במפגש חד פעמי ולא בתהליך ארוך ומונחה היטב. חשוב ללמוד לדבר על מחלוקות, לנפץ סטיגמות, לפתח סובלנות ולהכיר את השונה. אך מחקרים הראו שבדרך כלל המעגלים הללו משיגים בדיוק את האפקט ההפוך – הסטיגמות נשארות במקומן והזר שפגשתי הוא פשוט "לא כמוהם". 

ו. לא "רחל אימנו" – גם כי יום פטירת רחל הוא יא' מרחשוון ויום הרצח הוא יב'. גם כי אינספור מקורות קדומים מראים שהתאריך הזה בשום אופן אינו יום פטירת רחל. וגם כי לא משנה מה התוכן שיוצקים למושג המעורפל, המוזר והמיותר של "יום פטירת רחל אמנו", הוא עלול להשכיח ולהעיב על מסרים הרבה יותר חשובים ואקטואליים (שמא זו חלילה המטרה??)

אז מה כן?

א. יב' במרחשוון הוא "יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה". 

ב. הנושא הוא "רצח מנהיגנו הנבחר בידי אחד מאיתנו". ודוק – "מנהיגנו" ו"מאיתנו" בגוף ראשון רבים. לא המנהיג שלהם נרצח, ולא אחד מהם רצח. 

ג. זה יכול לקרות שוב. 

ד. קראתי שוב את ג' ויש לי צמרמורת. 

ה. באופן אבסורדי ומתסכל – בכדי שנמנע הישנות טרגדיה כזו, חשוב יותר להבין את עמדתו ומחשבותיו של הרוצח, מאשר את דמותו ופועלו של הנרצח. 

ו. הצבת הארץ מעל המדינה והעדפת ה"תורה" על פני העם, הן חלק מהעוול והפשע שבמעשה הזה. 

ז. כשאדם יורה בראש הממשלה, הוא לא פוגע באדם ספציפי ולא מחבל בעמדה או במהלך מסוים, הוא רוצח את השיטה. את ההסכמה הבסיסית ביותר שעליה יושב הקיום המשותף שלנו. 

ח. העובדה ש-23 שנים אחרי הרצח, קבוצות רבות בחברה הישראלית חשות ניכור כלפי היום הזה, בעוד קבוצות אחרות מנכסות אותו לעצמן בלבד, היא ההצלחה הכי גדולה של הרוצח – הדבק הבסיסי ביותר שאמור להחזיק אותנו התפורר. 

ט. ראש הממשלה הוא לא אדם פרטי ולא עוד ראש מפלגה גדולה. אפשר לא לאהוב את זה אך בניגוד לכל האחרים, הוא המנהיג גם של מי ששונא אותו. מי שפוגע בו, פוגע בכל אחד ואחת מאיתנו.

י. רוצחים יש לנו לצערי המון. אך מי שרוצח את ראש הממשלה לא רק הורג אדם אלא פוגע קשות במדינה כולה, ביסוד קיומנו. בשנים האחרונות משתמשים בביטוי הזה קצת יותר מדי, ונושאים אותו לשווא וחבל, אך חשוב להבין - יגאל עמיר הוא לא סתם רוצח. הוא בוגד.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
21.10.2018

1. חזק וברוך (דן)

לדעתי היה ראוי לצום על הרצח של ראש ממשלתינו. בטח לצרף לצום גדליה ולקרוא לוו צום גדליה ויצחק.

דווח על תגובה לא ראויה
21.10.2018

2. " רצח יצחק רבין אולי מנע מלחמת אזרחים " (לא שכחנו)

לא הסתה מפי רבנים או פוליטיקאים גרמה את רציחתו של רבין אלא פחד של מתנחלים.
ההאשמה בהסתה ממשיכה את השנאת הימין בפי השמאל, ואת מורשת עלילות הדם. כבר בזמנו של רבין תרמו אלה לדרדור אל עבר מלחמת אזרחים.
||
" רצח יצחק רבין אולי מנע מלחמת אזרחים "
||
עתונאי אחד, מהשמאל הקיצוני, ערך מחקר ממושך על מה שהוא הגדיר כהסתה הרבנית שקדמה לרצח רבין. באחד מימי השנה לרצח, לאחר סיום מחקרו, הוא פרסם מאמר
ובו כתב שאילו יגאל עמיר היה נמנע מלרצוח את רבין אז האיבה הקשה בין הימין לשמאל, ששררה אז, היתה אולי מדרדרת למלחמת אזרחים. ההלם מהרצח המפתיע פקח את עיניהם של הישראלים ומנע את המשך ההדרדרות.
לדעתי, מסקנתו מחוזקת בעובדות שאפרט לקמן, מזכרוני:
|
טומי לפיד ז"ל (אח"כ ראש מפלגת "שינוי") אמנם לא אמר בפרוש "רבין רוצח " אבל אמר "יש סוג של אכזריות שרק הומניסטים מסוגלים לו".
הוא אמר זאת על גישתם של תומכים של יצחק רבין כלפי המתנחלים. גישתם, שהציפה את אמצעי התקשורת בהסכמה שבשתיקה של יצחק רבין בכבודו ובעצמו, היתה שישנו תנאי הכרחי לנצול ההזדמנות "שלא תחזור" כדי שיתאפשר לחתום על הסכם שלום לפני "סגירת חלון ההזדמנויות" שאחריו מובטחת מלחמת נצח, לדבריהם, והרג אינסופי. התנאי ההכרחי להצלחת גאולת עם ישראל באמצעות "תהליך השלום" הוא סכול ההתנגדות של " אויבי השלום [ = גורמי ההרג = הרוצחים] משני הצדדים [חמאס ומתנחלים] ".
מדוע אמר "אכזריות"?
כי לפי אותה גישה, שהטילה את אימת ממשלת רבין על המתנחלים, היה חשש שמתנחלים יסכלו את פנוי ההתנחלויות ברצותם להגשים את שאיפתם (כביכול) להנציח את המלחמה ואת ההרג המתמשך למען "נדל"ן" (בטוי של יצחק רבין עצמו), וכיון שספק היה אם רשויות אכיפת החק מסוגלות להתגבר על התנגדותם של המתנחלים לפנוי, הדרך הנכונה לסלוקם, לפי גישה זאת, היא ליצור תנאי חיים בלתי נסבלים ביש"ע עד שיאלצו לברוח משם. אחד הח"כים ממפלגתו של יצחק רבין, בהסכמה שבשתיקה של יצחק רבין, בטא זאת באמירה הצינית שאין יסוד לחשש מאי יכלתה של ממשלת רבין להוציא את הדגים מהאקווריום, כי הרי אפשר בפשטות לרוקן אותו ממים.
מדובר בתקופה שבה רבין אשר למחבלים שבאו מתוניס (לשם נמלטו במלחמת לבנון הראשונה) לשאת נשק ולהמצא ליד צירי התנועה עליהם נעו ילדיהם של אויביו הפוליטיים החריפים ביותר, המתנחלים,
וזאת בשם ה"דמוקרטיה", בצלו של בג"ץ שסרב לדון בעתירות המתנחלים בטענו שזהו נושא פוליטי לא שפיט (ובכך בג"ץ דרבן את יגאל עמיר לרצוח, לפי עדות אחיו).
|
באותה תקופה המתנחלים האמינו למה שנאמר להם ע"י אלופים בצה"ל וע"י לפחות אחד מבכירי הפרשנים לעניני בטחון: שהם וילדיהם ישלמו בחייהם על ההסכם שנחתם בין ממשלת רבין לבין רב-המחבלים "בדימוס" ערפאת.
היו מתנחלים שבקשו את פנוים הרחק מהמחבלים (באופן ממלכתי, על חשבון המדינה, להבדיל מבריחה על חשבונם הפרטי) יצחק רבין סרב לכך. על כך כתב סופר ופובליציסט ידוע, שמאלני מאד (שמא גם הוא "נשטף מוחו ע"י רבנים שהסיתו"?!) שקשה לדעת אם ממשלת יצחק רבין היא ממשלת חלם או ממשלת סדום [ ! ].
יצחק רבין גם לא שלל את ההצעה שרווחה אז: שבהסדר הקבע עם הפלסטינים יוכפפו לטפולם של כחות הבטחון הפלסטיניים כל אותם מתנחלים שלא יברחו אל תוך הקו הירוק.
יצחק רבין "ענה" למתנחלים הדואגים באמרו "אני שר בטחון של 98% מהישראלים [ולא שלכם]", ועוד אמר שדי לו בפעם אחת ששוטר פלסטיני יירה על חייל ישראלי [ דוקא "חייל"! ] והוא יבטל את הסכם הביניים ("הסכם אוסלו").
איתן הבר, מזכיר הממשלה של יצחק רבין, ספר שיצחק רבין סרב להענות לבקשתו להסביר לראשי המתנחלים שהוא איננו רוצח, כך יצחק רבין שמר את דמויו כרוצח.
|
לדעתי, עקר הלקח מרצח רבין הוא שאסור, גם לשלטון שנבחר ברוב קולות, להשתמש בכלים דמוקרטיים כדי להטיל אימת מות על יריבים פוליטיים, כי זה כבומרנג, ומסלים והולך.
לקח חשוב זה עדיין מוזנח בדיונים הצבוריים ובמערכת החנוכית.
הלוואי שלא נדע מלחמת אזרחים.

דווח על תגובה לא ראויה
22.10.2018

3. לא צמחה לנו שום טובה מרצח רבין. (ידידיה שילה)

הסכמי אוסלו הם אסון, אבל גם הרצח. לא צמחה לנו שום טובה ממנו.
אדרבה, בגלל הרצח, שמעון פרס מסר ללא התנגדות את כל הערים ביהודה ושומרון לידיו של עראפאת, ומזה נגרמו לנו יותר מאלף וחמש מאות הרוגים. הניכור שהרצח יצר, גרם לחורבן גוש קטיף ולשיתוק הימין. עד היום השמאלנים לא חזרו בהם מהסכמי אוסלו, מתוך תחושה (כוזבת) שאם רבין לא היה נרצח, ההסכם היה מצליח. הרצח איום ונורא, ואסור שיחזור על עצמו.

דווח על תגובה לא ראויה
22.10.2018

4. אהבתי והסכמתי עם הרוב. (גולן)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

רוני גמזו בבית הכנסת בבני ברק צילום: נתן ווייל

רוני גמזו סייר בבתי הכנסת: "בוחנים את ההגבלות"

קרא עוד