המרחק הפוליטי בין בני גנץ, יו"ר כחול לבן, לרב רפי פרץ, יו"ר איחוד מפלגות הימין, רחוק כרחוק מזרח ממערב. אך יש ביניהם דמיון רב; שניהם נחשבים ביישנים ונחבאים אל הכלים, שניהם הונחתו אל הפוליטיקה הישר מהצבא, ושניהם לומדים בדרך הקשה שהתקשורת פחות מחבקת אותם כשהם על אזרחי.
בני גנץ והרב רפי מכירים עוד מימי שירותם הצבאי, כאשר הראשון כיהן כרמטכ"ל והשני כרב הצבאי הראשי. גנץ, כידוע, שירת במשך 38 שנה בצה"ל עד שנעשה הרמטכ"ל ה-20 של מדינת ישראל. הרב רפי פרץ התחיל את שירותו הצבאי כטייס מסוקים בחיל האוויר, משם התקדם בשרשרת הפיקוד, והשתחרר בדרגת רב-סרן. ב-2010 התמנה לרב הראשי הצבאי, בתקופת כהונתו של בני גנץ, והועלה לדרגת תת-אלוף.
שני היו"ר הטריים 'הוצנחו' לעולם הפוליטי הישר למערכת בחירות סוערת במיוחד. לאחר שגנץ סיים את שירותו הוא ניסה את מזלו בעולם העסקי, ולאחר הכישלון בעסקים הקים ביחד עם גבי אשכנזי את תנועת 'פנימה'. לעומתו, הרב רפי ניהל את מכינת 'עצם' ועסק בחינוך בני הציונות הדתית. במהלך כהונתו כרבצ"ר התפטר הרב פרץ מניהול המכינה, אולם מיד בסיום שירותו חזר לתפקידו הקודם. שניהם לא בילו במליאת הכנסת או בניסיון לחוקק חוקים, שניהם לא יודעים איך מבלים שעות בוועדות הכנסת המתישות. שניהם לומדים כעת על בשרם כי הפוליטיקה רק נראית נוצצת מבחוץ, אולם להגיע אליה ללא ניסיון קודם, יכול להוביל מהר מאוד לכישלון צורם. מה שעובד טוב בכוכב הבא לאירוויזיון לא עובד בפוליטיקה. הפוליטיקאי צובר חברים ומגדל עור עבה לאט לאט במשך השנים. שניהם הגיעו ללא כל הכשרה מוקדמת ומשלמים על כך ביוקר.
בהמשך לחוסר הניסיון הפוליטי, מגיע חוסר ניסיון תקשורתי. במהלך הקריירה הפוליטית הקצרה של השניים, הם הספיקו ליפול, לא פעם, לידיהם של כתבי חדשות, ולקיים ראיונות מגומגמים שגרמו לבוחרים לנזול מהצבעה למפלגה. ההתבטאויות התקשורתיות של הרב רפי פרץ על המסתננים בסיור בדרום תל אביב, והראיון המגומגם של בני גנץ ליונית לוי - צורמים ביותר, והצריכו מזעור נזקים על ידי יועצי תקשורת מתוחכמים. השניים מנוסים בעמידה מול קהל והעברת מסרים, אך לא כשיש מולם מראיין קשוח ששואל אותם שאלות קשות. שניהם הגיעו מקודש הקודשים של החברה הישראלית הישר לידיהם של העיתונאים, ושם מורגש חוסר הניסיון העז וחוסר היכולת לדבר בחופשיות מול מצלמה ובלי טלפרומטר.
יועצי התקשורת של השניים זיהו מזמן שההופעות בתקשורת של השניים לא מוצלחות, בלשון המעטה, והחליטו לצמצם אותן ככל שניתן. הרב רפי לא יוזמן לעולם להתעמת עם מתמודד אחר, ובני גנץ מתראיין אך ורק באזור הנוחות שלו - בלשכתו המפוארת. בתחילת הקמפיין עוד היו פעמים בודדות בהן התראיינו במשותף של סמוטריץ' והרב פרץ, אולם משראו יועציו של הרב רפי שהחיבור לח"כ המשופשף מוציא את יו"ר הבית היהודי החדש חובבני ומקרטע - הפסיקו גם עם זה.
הרב רפי מבקר בבתי כנסת, אך גם שם ממעט לדבר בנושאים פוליטיים, אלא נותן דרשות בנושאי פרשת שבוע כרב מן המניין. רבים יגידו שזה לזכותו, אך לרב רפי נוסף תואר נוסף - פוליטיקאי, ואין פוליטיקאי שלא מדבר על פוליטיקה בזמן בחירות, אלא אם כן הוא נמנע מהן ומפחד מהן כמו מאש. גנץ מבקר יחד עם חבריו להנהגת כחול לבן בגולן ועוטף עזה, אך הדברים שיאמר לתקשורת מדודים ונכתבים על ידי דוברים מיומנים. אין דבר בטיולים הללו שהוא מאולתר. מלוח השח-מט ועד מעילי היוניקלו האמורים לשדר עוצמה.
הבעיה המרכזית של יו"ר כחול לבן ויו"ר הבית היהודי היא מספר שניים שלהם. באופן יוצא דופן, במקום השני בשתי הרשימות הללו, עומד מנהיג חזק עם ניסיון שלוטש עיניים להנהגה, אך בשל אילוצים, זמניים מבחינתם, הם נדחקו למקום השני בשל חבירה פוליטית. בני גנץ מתמודד עם יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, שחבר אליו במטרה להוריד את נתניהו מהשלטון ונושף בעורפו, הרב רפי פרץ פוזל לעבר ח"כ סמוטריץ', יו"ר האיחוד הלאומי, שחבר אליו במסגרת המסורתית של הבית היהודי והאיחוד הלאומי. לפיד וסמוטריץ' שוחים בעולם התקשורת ובעלי כריזמה נשפכת, לשניהם יש קהל מעריצים ושניהם עולים בכמה רמות על היו"ר שלהם במרחב הפוליטי. סמוטריץ' בשביל הרב רפי הוא בדיוק כמו לפיד לגנץ. הם נעזרים בהם בגלל הידע והניסיון, אך שניהם מבינים שהם לא יכולים להישאר במקום הראשון מצד אחד ולהישאר בצללים מצד שני. לעומת גנץ, הרב רפי מפנה את הבמה לסמוטריץ'. בעוד בכחול לבן נראה שיש חיכוכים רבים בהנהגת המפלגה.
העבר הצבאי של השניים עזר להם מאוד בכניסה לפוליטיקה כאשר הוא מיתג אותם כמנהיגים. בחברה המיליטנטית - הישראלית יוצאי צבא תמיד נחשבו למדינאים טובים, למרות שהפעם זה לא הוכיח את עצמו. כשנכנסו לפוליטיקה היכולות הפיקודיות והצבאיות היו דווקא בעוכריהם. אם בצבא ההחלטות הן היררכיות ורוח המפקד שורה על פקודיו, במערכת הפוליטית, למרות שיש יו"ר, כולם מחכים לנפילתו ורוצים להחליפו. מהפרה הקדושה בחברה הישראלית-צה"ל, השניים נכנסו הישר לזירה המאוסה ביותר על ידי הציבור-הפוליטיקה.
כשבונים קווים לאישיותו של בני גנץ אי אפשר שלא לעסוק במראהו החיצוני, אך גם הרב רפי פרץ בנוי לתלפיות. שניהם מתנשאים לגובה רב, שניהם בעלי עמידה יציבה וקול סמכותי ולשניהם עיניים תכולות המשרות פנים נעימות למראה. שניהם פרזנטורים מעולים ויכולים להקדם את מפלגתם בשתיקה כמעט מוחלטת.
בני גנץ והרב רפי פרץ יצטרכו להוכיח את עצמם במהלך הקדנציה הבאה, לראשונה, בזירה הפוליטית. אחרי מערכת הבחירות העוקצנית הזו, מה הסיכוי שמישהו מהם ימשיך איתנו גם למערכת הבחירות הבאה?