הבחירות למועצת הרבנות הראשית: שוב הציונות הדתית נאלמה דום

הבחירות למועצת הרבנות הראשית יתקיימו בקרוב, ובגוף הבוחר יש פחות מ-10% נשים. עו"ד שימל חושבת שאת המאבק הזה נציגי הציבור הדתי-לאומי החמיצו, אך את המאבקים הבאים צריך לעשות ביחד

חדשות כיפה עו"ד ציפורת שימל 28/08/18 14:13 יז באלול התשעח

הבחירות למועצת הרבנות הראשית: שוב הציונות הדתית נאלמה דום
למצולמות אין קשר למאמר, צילום: באדיבות המצלם

לעג לרש, פירושו: הטבה או מתנה שאין בה תועלת אמיתית. בשבוע הבא מתכנסת שוב האסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית, ובתוך 150 חברי הגוף הבוחר הזה אפשר למנות בקושי 14 נשים, פחות מעשרה אחוזים. למה? ככה. משום שביסודו של חוק הרבנות הראשית קיימת אפליה מובנית, החוסמת שילוב נשים, וכן משום שלגורמים חרדיים ודתיים זה בכלל לא מפריע. נכון יותר: גם המספר הנמוך הזה של נשים מפריע ומיותר, מבחינתם.

הרכבה של מועצת הרבנות הראשית לישראל, וכמובן החלטותיה, אמורים להשפיע באופן ישיר על חייהן של נשים רבות – בין אם בנושאי מקוואות, נישואין וגירושין, כשרויות, גיור ועוד.

על-פי החוק הקיים, 80 מקומות משוריינים לרבנים. 70 המקומות הנוספים שמורים לנציגי ציבור שונים – ואלה כוללים נציגי ממשלה וכנסת, ראשי ערים ומועצות אזוריות ומקומיות ומועצות דתיות. בעבר בחרה הכנסת שלוש נשים, מתוך חמישה נציגים השמורים לה. הפעם הסתפקה בשתיים. השר לשירותי דת נאלץ לצרף עשר נשים, במצוות היועץ המשפטי לממשלה, ומתוך הבנה ברורה שבלעדיהן עלול הרכב האסיפה להיפסל על-ידי בג"צ. אליהן צורפו שרה אחת וראשת עיר מכהנת, אחת בלבד.

הצעות חוק שונות הוגשו בנדון, וכולן נדחו. בין היתר, לטעמי ולצערי, משום שסימנו מראש מטרה בלתי אפשרית, שמשמעה; הכול או לא כלום. נכון, השאיפה הכללית היא להעניק ייצוג הולם לנשים בכל גוף, ופירושו – כ-50%, כמשקלן היחסי באוכלוסייה. זה המצב האידיאלי. ואולם גם מידתיות היא ערך, וגם מציאות צריכה להילקח בחשבון. אנו, ב"אמונה", סברנו שכדאי ורצוי לחתור למצב ביניים, שבו יובטח ייצוג של לפחות 20% לנשים. זאת אמורה הייתה להיות התחלה נכונה וטובה, שלא תזעזע את המערכת ולא תגרום להתייצבות אוטומטית נגד.

גם זה, כאמור, לא קרה. בין היתר, משום שגם נציגי הציבור במחנה הציוני-דתי נאלמו דום. קולם לא נשמע. כשהם רוצים, הם יודעים להשמיע קול צלול וברור, ואפילו להיאבק על דעתם ועמדתם. כנראה שייצוג נשי הולם ומכובד לא נמצא בסדר היום שלהם. השכל הישר מחייב תיקון. גם הנורמה וההגינות מחייבים שינוי והתקדמות אל יעד ריאלי, שיענה על צרכי השעה, אבל את הרכבת הזאת כבר החמצנו. דווקא משום כך, שווה וכדאי ללמוד להבא, שאת המאבקים הצודקים כל-כך והחשובים כל-כך יש לעשות ביחד, בתיאום, ואפילו אם באופן מתון ואיטי יותר. לפעמים הדרך שנראית קצרה, היא ארוכה הרבה יותר.

עו"ד ציפורת שימל היא יועצת משפטית ב"אמונה" – תנועת האישה הדתית-לאומית