סגור

דו"ח מבקר המדינה: ליקויים חמורים בתפקוד המועצות הדתיות ורבני הערים

מבקר המדינה פרסם את הדו"ח השנתי שבדק את התנהלות משרדי הממשלה וגופים ציבורים נוספים. בין הליקויים: רבנים ששהו מאות ימים בחו"ל, מועצות דתיות שלא מתפקדות ומחסור גדול באמצעי ביטחון ליישובים

משה ויסטוך ודויד לבנה
כג באייר התשעח
,
08 במאי, 2018 15:59
מבקר המדינה מגיש את הדו"ל ליו"ר הכנסת אדלשטיין וח"כ יחימוביץ

מבקר המדינה מגיש את הדו"ל ליו"ר הכנסת אדלשטיין וח"כ יחימוביץצילום: פלאש 90. יונתן זינדל

הדו"ח השנתי של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פורסם היום (שלישי) וממנו עלו שורת ליקויים בהתנהלות משרדי ממשלה שונים וגופים נוספים במגוון נושאים כמו שירותי הדת, ביטחון ובעיית המסתננים.

אחת הבדיקות של מבקר המדינה, בחודשים מרץ-אוגוסט 2017, התייחסה לפעילות המשרד לשירותי דת בנושאי בחירת רבני עיר ומינוי הרכבי מועצות דתיות.

"נכון לסוף שנת 2017", נכתב בדו"ח, "ב-26 מ-110 הרשויות המקומיות שצריך לבחור בהן רב עיר (%24) אין רבני עיר, בהן ערים גדולות או בינוניות. השופט שפירא הצביע על מגמה שלילית בשנים האחרונות במינוי רבני ערים חדשים, "המנוגדת לכוונה המשתקפת בחוק לבחירת רב עיר ולהנחיות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה".

לדבריו, "לשכת השר דוד אזולאי לא פעלה בהתאם להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ממאי 2015 לפעול ללא דיחוי כדי לחדש את הליכי הבחירות לרבני ערים במקומות שבהם לא מכהן רב עיר וכן במקומות שבהם כהונתו של רב עיר יחיד עומדת להסתיים".

השר לשירות דת דוד אזולאי

השר לשירות דת דוד אזולאיצילום: פלאש 90. יונתן זינדל

עוד נטען כי לא נערך מיפוי של הערים בהם חסרים רבנים ולא גובשה תכנית לבחירת רבנים חדשים, "עד אוקטובר 2017 פרסם השר הודעה ברשומות על הצורך לבחור רבני עיר רק ב-15 מ-26 הרשויות
שבהן לא מכהן רב עיר".

ליקוי נוסף שנמצא על ידי השופט שפירא נגע בנושא מינוי הרכבי מועצות דתיות ובחירת רבני עיר. לפי הדו"ח, "ב-100 מ-129 המועצות הדתיות (%78)הפועלות בישראל לא חודש הרכב המועצה בתוך שנה מהבחירות האחרונות ברשויות המקומיות, שנערכו באוקטובר 2013 בניגוד למה שנקבע בחוק". בנוסף לכך, נכון לאוקטובר 2017 "רק ל-59 מועצות (%46) יש הרכב מועצה ויו"ר נבחר.

בין הערים הגדולות שבהן עדיין לא נבחר הרכב למועצות הדתיות ניתן למנות את ירושלים, חיפה ובאר שבע. עוד נטען במסמך כי "ל-70 המועצות שאין להן הרכב נבחר מינו השרים, במקום להביא למינוי
הרכב נבחר, ממונה (ב-59 מועצות דתיות), מורשי חתימה (ב-7 מועצות) ועדה ממונה (ב-4 מועצות) המנהלים אותן.

חלק אחר של הדו"ח, שעסק בנושא המשרד לשירותי דת, התייחס לנסיעות רבני ערים לחו"ל, העסקת קרובים והעובדה שחלק מהרבנים כלל לא התגוררו בערים שבהם הם כיהנו כמחוייב בחוק.

"22 מכלל 95 רבני הערים נמצאו מרבים בנסיעות לחו"ל בתקופה שנסקרה", נכתב בדו"ח וצוין כי "חלקם שהו בחו"ל תקופות ארוכות מאוד, עד כדי מאות ימים, בנסיעות שלרבות מהן לא הייתה זיקה לצורכי תושבי העיר".

שפירא הדגיש כי "השהיות הארוכות של הרבנים האמורים בחו"ל עשוית לפגוע ביכולתם לשרת את קהילותיהם ואת בני עירם, להקפיד על טיפוח הקשר עמם ולעמוד באופן שוטף לרשותם ולרשות המועצה הדתית".

כשרות

שירותי הדת נפגעים עקב תפקוד הרבנים? למצולם אין קשר לכתבהצילום: yaakov Naumi/Flash90

טענה נוספת נגעה בנושא העסקת קרובי משפחה בניגוד לנוהל התקין. "לחמישה רבני ערים", נאמר במסמך, "היה לפחות קרוב משפחה שהועסק במועצה הדתית של אותה רשות מקומית או הוצב מטעמה כמשגיח כשרות בבתי עסק (בסך הכל שמונה קרובי משפחה), זאת בניגוד להנחיות המשרד והרבנות הראשית, וכללי המינהל התקין למניעת ניגוד עניינים".

ממצאי הבדיקה של משרד מבקר המדינה העלו כי "המועצות הדתיות שבהן הועסקו קרובי המשפחה לא דאגו לנטרל את ניגוד העניינים, על מנת למנוע מצב שבעת מילוי תפקידו הציבורי יושפע רב העיר מאינטרסים זרים, שלו או של גורם הקשור אליו, המנוגדים לאינטרסים שהוא מופקד על שמירתם מתוקף תפקידו הציבורי".

נקודה נוספת שצוינה על שפירא הייתה על "רבני ערים שאינם מתגוררים ביישוב שהם מכהנים בו" שפירא ציין כי הטיפול בנושא זה על ידי המשרד לשירותי דת התמהמה "במשך שנים רבות".

בפרק שעוסק במערכת הביטחון מציג מבקר המדינה ליקויים שהתגלו בכל הנוגע למרכיבי ביטחון ביישובי העימות. בין היתר טען המבקר שפירא כי "אף שזרוע היבשה נושאת באחריות הכוללת לבניין הכוח בתחום הגנת היישובים, צה"ל לא הועיד לה תפקיד בתכנון מרכיבי הביטחון ביישובים בפקודת המטכ"ל שמסדירה את אחריות הגופים המעורבים בתחום הגנת היישובים".
 
שפירא הצביע גם על כך שהיחידה להתיישבות במשרד הביטחון רוכשת מרכיבי ביטחון ללא התחשבות בעלויות "מחזור החיים", ובכלל זה עלויות התחזוקה. לדבריו, בכך היא "אינה ממלאת אחר הוראת משרד הביטחון ואחר הוראת שר הביטחון לשעבר, דבר המהווה פגיעה בכללי מבקר המדינה. להתנהלות זו יש גם השפעה ארוכת טווח על תקציב פיקוד העורף, הנושא בעלויות התחזוקה של אותם מרכיבים, שכן הגדלת החלק התקציבי שפיקוד העורף נאלץ להשקיע בהוצאות תחזוקה מביאה לידי צמצום התקציב הזמין עבורו להקמת מרכיבי ביטחון נוספים". 

בהמשך טען שפירא כי "פעילות היחידה להתיישבות לעתים אינה עולה בקנה אחד עם הוראת משרד הביטחון המגדירה את כללי עבודתה".

בעיית ציוד בחלק מישובי קו העימות

בעיית ציוד בחלק מישובי קו העימותצילום: Gershon Elinson/Flash90

מבקר המדינה התייחס גם לליקויים בהספקת אמצעי ביטחון ליישובים, וכתב: "פיקוד העורף אמור לספק ליישובים אמצעי קשר לתקשורת פנימית ומכשירי קשר מסוג 'ברק כתום' לתקשורת עם כוחות צה"ל. נכון ליולי 2017 פיקוד העורף סיפק ליישובים כ-28% מתוך כלל מכשירי ה'ברק הכתום' שהיה אמור לספק ליישובים וכ-63% מתוך כלל מכשירי הקשר המיועדים לתקשורת פנימית ביישובים. 

"כמו כן, נכון לאותו המועד, טרם קבע פיקוד העורף לוח זמנים להשלמת ההספקה של מכשירים אלה. בשל היעדר חלק מתחנות ממסר למכשירי 'ברק כתום', יכולת הקליטה של מכשירים אלה היא חלקית. דבר זה פוגע ביכולת השימוש במכשירי ה'ברק הכתום', וכתוצאה מכך נפגעת התקשורת בין כוחות צה"ל לכוחות ההגנה ביישובים, דבר שעלול לעכב את תגובת הכוחות בעת אירוע חדירה ליישוב". שפירא אף טוען כי "לפיקוד העורף אין מידע מלא על כלל הפערים במרכיבי הביטחון ביישובים ועל עלות השלמתם".

עוד הוסיף המבקר כי "חלק מכוחות צה"ל בגזרות השונות לא הגדירו נהלים ופקודות המסדירים את קשרי העבודה בינם ובין רכזי הביטחון השוטף הצבאיים - הרבש"צים, וגם במקרים רבים שהגדירו כאלה, כוחות צה"ל אינם מקיימים אותם".

קראו את תגובות המשרדים וגופים נוספים לממצאי הדו"ח של מבקר המדינה

09.05.2018

1. לפרסם שמות שיתבישו או יתנו תשובות...נמאס מחילול ה (אבי)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
 צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ

שר הביטחון הכריז על מצב מיוחד בעורף

קרא עוד