דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שבחן את נושא ההגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון ומתפרסם היום (ב') מצא כשלים רבים החל מהיבטי אכיפה וטיפול ועד חינוך ומניעה, כאשר הנתונים הלא מעודדים מצביעים על חוסר יכולת של הרשויות והמשרדי הממשלה להגן על הילדים בצורה מלאה.
מבחינה של כל הגופים הרלוונטים וסקר שנערך בקרב תלמידי מערכת החינוך ב-5 השנים האחרונות עולה תמונת מצב עגומה:
75 אלף תלמידים, שמהווים 11.5 אחוזים מכיתות ו', ח' ו-י' עד י"ב בישראל, היו קורבנות לבריונות ברשת, כך עולה מסקר בין-לאומי שנערך בשנת 2019. 28,623 אירועים שעניינם פגיעה בקטינים במרחב המקוון נתקבלו במוקד 105 מפברואר 2018 עד יוני 2021. 2,602 תיקי חקירה נפתחו בעקבות עבירות במרחב המקוון שבהם היה קורבן קטין, משנת 2018 עד אוגוסט 2021. 70 אחוזים מהם נסגרו.
1,216 תיקי חקירה נפתחו בגין עבירות מין במרחב המקוון שבהם היה קורבן קטין, משנת 2016 עד ספטמבר 2021. מחציתם נסגרו. כמחצית (47%) מהקורבנות בתיקים אלו היו בגילי 14-12. ב-32% מכלל התיקים שנפתחו בגין עבירות מין במרחב המקוון, היה לפחות קורבן קטין אחד.
1,498 אירועים שעניינם הפצת תמונות או סרטונים נתקבלו במוקד 105 עד ספטמבר 2021. מרב הפוגעים והנפגעים הם בגילי 17-13.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתח ביקורת על משרד החינוך אשר נכון לאוקטובר 2021 לא גיבש מדיניות לאומית להתמודדות עם הפגיעות ברשת. "בהיעדר מדיניות המגדירה יעדים לאומיים, הקובעת תחומי פעילות ויעדים ברורים לכל אחד מבעלי העניין הפועלים בתחום, המגדירה את קהלי היעד שיש לפעול מולם, והמתייחסת למשאבים ולתקציבים הנדרשים להגשמתה בטווח הקצר והארוך - נפגעת היכולת להתמודד עם הנושא באופן מיטבי", צוין בדו"ח.
השנה היא 2021 והדרך היחידה לפנייה למוקד היא טלפונית
מסקר HBSC משנת 2019 עולה כי מרבית הילדים ובני הנוער שנפגעו ברשת (70%) לא דיווחו על כך לשום גורם. מנתוני סקר המשרד לביטחון הפנים לשנת 2019 עלה כי שיעור ניכר מבני הנוער שהשתתפו בסקר (41%) לא שמעו על המוקד. בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 עלה כי 51% מההורים שהשתתפו בסקר לא שמעו על המוקד.
ילדים ובני נוער פעילים ברשת ומתקשרים לרוב באמצעות יישומים למיניהם כמו וואטסאפ, טיקטוק ואינסטגרם. בסקר שנערך הביעו כ-45% מהם העדפה לפנייה בדרך מקוונת במקרה של פגיעה ברשת. למרות זאת, נכון לנובמבר 2021 הדרך היחידה לפנייה למוקד היא טלפונית.
56% מהפניות למוקד מסווגות כאירועים הכוללים היבטים פליליים. אירועים אלו מועברים על פי רוב לטיפול תחנות המשטרה. נמצא כי אין בידי המוקד או המטה הלאומי או המשטרה נתונים על מספר הפניות שהעביר מוקד 105 לטיפול תחנות המשטרה לאורך השנים.
המוקד מבצע פעולות כגון איתור חשודים והוצאת צווים במטרה לסייע לתחנות לטפל בתיקי החקירה. נמצא כי המוקד אינו מקבל באופן שיטתי וסדור היזון חוזר מהתחנות בנוגע לפניות שהעביר אליהן, שעניינן חשש לעבירות נגד קטינים במרחב המקוון (לדוגמה - אם נפתח תיק פלילי, אם התיק נסגר, ואם כן - באילו עילות, ובאילו קשיים נתקלו החוקרים).
31 חשודים בפדופיליה לא נבדקו על ידי המשטרה
הוראות החוק מחייבות את ספקיות הגישה לאינטרנט ליידע את מנוייהן על אודות קיומם של אתרים ותכנים פוגעניים, ולהציע להם שירות סינון ללא עלות. פיקוח שערך משרד התקשורת העלה כי במרבית המקרים (80%-100%) החברות לא עשו זאת. זאת ועוד, סקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 העלה כי כשליש מההורים אינם מכירים את השירות האמור של החברות.
בשנת 2019, גובשה במשטרה רשימה הכוללת את נתוניהם של כ-190 חשודים פוטנציאלים ומעורבים בביצוע עבירות בתחום הפדופיליה ברשת, בהתבסס על המידע שהיה קיים במשטרה; החשודים סווגו לקטגוריות לפי רמת מסוכנותם. הרשימה הופצה בפברואר 2020 לכלל יחידות המשטרה. הועלה כי לכאורה, מאז הופצה הרשימה לא טיפלה המשטרה בעניינם של 31 חשודים (מבין 108 חשודים שסווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר) במישור הגלוי או הסמוי, הגם שהם סווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר.
50% מכלל מנהלי בתי הספר ציינו שניתן להסתמך במידה בינונית עד כלל לא על משרד החינוך לגבי קבלת מענה איכותי ומקצועי בסוגיות הנוגעות להגנה על קטינים במרחב המקוון.
תכניות טיפול לתלמידים שפגעו ונפגעו צילום: דוברות מבקר המדינה
50% מתלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה אינם רואים בגורמי ביה"ס כתובת שאליה יפנו במקרה של אלימות מקוונת. ולמעלה מ-60% מקרב התלמידים בשכבות גיל אלה אינם רואים במוקד 105 כתובת לפנייה במקרה של אלימות מקוונת.
70% מכלל מנהלי בתיה"ס דיווחו שאין להן תוכניות המיועדות לטיפול בתלמידים הפוגעים ברשת; כ-58% דיווחו שאין תוכניות המיועדות לטיפול בתלמידים שנפגעו ברשת.
מבקר המדינה ציין לחיוב כי 63% מכלל המנהלים מעריכים שבעקבות מגפת הקורונה היה עיסוק רב יותר של בתי הספר בחינוך התלמידים להתנהלות מיטבית ברשת. ב-70 אחוזים מבתי הספר של החינוך הממלכתי דתי ו-69 אחוזים מהזרם הממלכתי צוין כי עסקו יותר בנושא.
בתגובה לדו"ח מבקר המדינה אמרה אורנה היילינגר מאיגוד האינטרנט הישראלי כי "אי אפשר לצפות ממערכת החינוך להיות האחראית היחידה על הילדים. נוכחות ומעורבות הורית היא צורך מתחייב, והאחריות חייבת להיות משותפת. היום, לאחר שמתבררת היקפי תופעת השימוש ברוגלה על ידי גורמים ממסדיים מול אזרחים פשוטים, אין ספק שנדרשת הגנת יתר על ילדים ברשת, ואוכלוסיות מוחלשות אחרות חסרות הגנה".
"בשנת 2022 עדין אין הכשרת חובה בעולמות התוכן הרכים של האינטרנט כמו זיהוי מצוקה, הימנעות מהאשמת הקורבן, הכרות עם הפלטפורמות השונות וההשלכות על פרטיות ברשת, כפי שעולה מהפרסומים האחרונים בפרשת המשטרה ו-NSO ועוד. תהליך ההכשרה של המורה, היועצים והעובדים הסוציאליים - מקצועות בעלי השפעה ישירה על הילדים והמתבגרים, חלקי ולא עדכני, מה שמעמיק את היכולת לטפל בבעיה", אמרה היילינגר והוסיפה כי "אותו ניכור וריחוק ממתן מענה התואם את העידן הדיגיטלי, ניכר גם בקשר של המערך האזרחי עם הפונים לעזרה. בלתי נתפס שהמערך מקבל פניות רק בטלפון ולא בפלטפורמות שבן נמצאים הצעירים – וואטסאפ, צ'ט ועוד".