יהודה בן ה-21, חייל בודד ששירת כנהג בגבול לבנון, יצא לחופשה מן הצבא להתאוורר לאחר ימים ממושכים בהם לא פגש את חבריו. במהלך הערב הפגין את כישוריו בסלטות וגלגולים באוויר, כשסיים אותו עם גוף משותק וחוסר יכולת להניע אפילו איבר אחד, היו אלה רופאי הדסה אשר הצילו את חייו ובניתוח בהול וטיפול ייחודי השיבו לו את יכולת ההליכה.
"סוף סוף יכולנו להיפגש, ממש חיכינו הרבה זמן לראות אחד את השני", הוא מספר. "התחלתי כהרגלי לעשות כל מיני סלטות באוויר, אני תמיד מקפץ ועושה כאלה דברים. הם הכירו את התזזיתיות שלי ולא היו מופתעים. ככה עשיתי עוד גלגול ועוד אחד ופתאום באופן לא ברור- נפלתי. התרסקתי כל כולי על הגב ולא יכולתי לזוז".
"התחלתי כהרגלי לעשות כל מיני סלטות באוויר, ופתאום באופן לא ברור- נפלתי"
החברים שהקיפו אותו נבהלו והבינו שמדובר בפגיעה משמעותית. החבר שלהם שרק לפני רגע קיפץ באוויר, היה מוטל על האדמה כשהוא לא מסוגל להניע ולו איבר אחד. "שמעתי אותם אומרים "אל תזיזו אותו, אל תגעו בו והם הזמינו אמבולנס", מתאר יהודה. "אני לא זוכר הרבה מהפינוי אבל כן זוכר היטב את תחושת איבוד השליטה על הגוף. הכל – הכל פשוט השתתק. לא יכולתי להשתמש ברגל, יד, בקושי לפתוח עיניים. הגוף שלי חטף מכה שבבת אחת שיתקה את כולו".
עם פינויו להדסה, קיבל את החייל לידיו ד"ר ג'וש שרודר, רופא בכיר לניתוחי עמוד שדרה במערך האורתופדי בהדסה. "מיד עם פינויו של הבחור אלינו בהדסה, כשהוא משותק ב-4 הגפיים, ביצענו CT ובדיקת MRI ותוצאותיהן הראו פריקה של חוליה צווארית עם לחץ קשה מאוד על חוט השדרה, כאשר החשש הגדול היה שיישאר משותק אם לא ינותח בטווח השעתיים הקרובות", מספר ד"ר שרודר. "הטסנו אותו לחדר הניתוח, היה ברור שכל דקה כאן מסכנת את עתידו ואספנו את הצוותים ביום שישי בבוקר להליך בהול ביותר".
צילום: דוברות הדסה
זו הייתה אכן התגייסות מהירה של צוות חדר הניתוח, כולם הגיעו במהירות מתוך ההבנה של חומרת המצב. יהודה בעצמו זוכר את ההתרחשות המהירה סביבו. "כל אנשי הצוות רצו עם המיטה שלי מבדיקה לחדר הניתוח, וד"ר שרודר פשוט היה שם כל הזמן. הוא הרגיע אותי כי נבהלתי מתחושת השיתוק. פתאום, ברגע אחד הפכתי מבנאדם חזק שיודע לעשות מה שהוא לנכה בחדר הניתוח החזרנו את הפריקה למקום ואף טיפלנו בחילוצו של חוט השדרה אשר נמעך בין שתי חוליות כתוצאה מהנפילה".
המצב הוטב לאחר החזרת החוליה בניתוח, אך עדיין נותרה עבודה משמעותית כדי שיהודה יחזור ללכת על רגליו ויניע את הגפיים. הוא בשלב הזה עוד נזקק לעזרה ולא היה מתנהל לבדו. בבית החולים הוחלט על השלמת הטיפול ביהודה בעזרים טכנולוגיים שונים אשר שיפרו את מצבו באופן משמעותי. "לאחר הניתוח והטיפולים המשלימים הגיע הרגע להעבירו לתהליך שיקום, כי הוא אמנם עמד לבד והניע את הגוף אך נזקק לצוות ממחלקת השיקום שיודע להחזיר את היכולות החשובות שהמנותח איבד. ובאמת, לאחר כמה שבועות של עבודה קשה ואינטנסיבית עם מרפאים בעיסוק, פזיותרפיסטים ושאר מומחים בשיקום ראינו שיפור נהדר. יהודה היום הולך באופן עצמאי, כל מערכות גופו שבות לעצמן והוא חזק ונחוש ובעיקר – שוב עצמאי. מה שתמיד ליווה אותו, היא שמחת חיים וחיוך ואת אלו אני מאחל לו תמיד".