הרב אברהם יצחק הכהן קוק, היה מעיין נובע של דברי הגות, חידושי תורה ומסרים ציבוריים וכלל ישראלים עמוקים רבים. במהלך שנותיו רשם מי שכיהן כרב הראשי הראשון של ישראל, אגרות רבות שסווגו לקבוצות שונות ונכנסו לשלל הספרים שיצאו מכתביו. לפני מספר חודשים גילו בבית הרב קוק כי קיימות אגרות נוספות שטרם נחשפו ולאחר שהצליחו להשיגן הם החלו לחקור אותן ולנבור בנבכי הגיגיו, רעיונותיו ומילותיו של אחד מגדולי הדורות האחרונים.
"הוד מעלתו הנציב העליון לא"י סיר הרברט סמואל", כתב הרב קוק באחת מהאגרות שנחשפה ונכתבה ב-י' ניסן תרפ"ג (1923), "אכבדה נא להזמין את הוד מעלתו ומשפחתו הנשאה, על כוס תה, בביתי, באחד הימים של החג הגדול הפסח הבע"ל ליום ולשעה אשר יהיה רצון הוד רוממות מעלתו ליחד לבקור הזה והנני בזה עבדו הנאמן הק' אברהם יצחק ה"ק".
אגרת של הרב קוק
זו רק דוגמא אחת מבין יותר מכ-400 האגרות שהתגלו במפתיע רק לפני מספר חודשים כפי שמספר יו"ר בית הרב קוק, הרב יוחנן פריד, ל'כיפה' "לפני כמה חודשים הגיע לידינו ידיעה שיש אגרות של הרב שאינן בכתב ידו, אך על פי התוכן והסגנון הן תואמות לו". הוא מעריך שככל הנראה הרב "הכתיב ומישהו כתב עבורו".
לדבריו, "הרב היה כמעיין המתגבר מבחינת כתיבה. היה לו שפע בלתי נדלה שיצא ממנו בשיחות, שיעורים ופגישות עם אנשים וכמובן גם בכתיבה". אחד הדברים שמפליאים את הרב פריד בן ה-77, גם אחרי שנים שהוא עוסק בחייו ובכתביו של הרב קוק, זו כמות היצירות שיצאו מבית מדרשו, "פשוט נדהמנו לראות את ההיקף האדיר. כמות הכתיבה מבחינת היכולת של אדם אחד היא פשוט מדהימה".
עם זאת, מציין יו"ר בית הרב קוק בהתרגשות כי למרות השפע הגדול, הדבר לא בא על חשבון איכות ועמקות המסרים, "הדייקנות שיש באגרות, הלשון הגבוהה והפייטנית היו מאוד בולטות".
תמונות בבית הרב קוק
גם באגרות החדשות שהתגלו, ניתן על פי חוקרי בית הרב קוק להתחקות אחר הנושאים שעניינו והעסיקו את הרב בתקופה בה הן נכתבו. נושאים שמשלבים "עניינים שברומו של עולם לסיפורים אישיים מאוד של הרב", כפי שמתאר הרב פריד. "ניתן גם לזהות לאילו נושאים הוא התייחס באריכות ולאילו הוא החליט לקצר. וכן באילו נושאים הוא ממש היה סוער בזמן שכתב עליהם".
דוגמא לנושא אישי שהרב לא היסס לכתוב עליו, מופיעה באיגרת ששלח ב- ד' תמוז תרע"ט (1918) ליהודי עשיר בשם פינס בשוויץ, שרצה לבוא לארץ ישראל ולהשקיע בה. הרב קוק התנצל על הזמן הארוך שעבר מאז המכתב הקודם ששלח אליו ובאגרת הוא גם מסביר את הסיבה, "התנצלותי חביבי, התנצלות של אמת היא, כי ימים רבים של צער עברו עלי ל"ע. כמה חודשים מהחורף שעבר סבלתי מהמחלה אשר סו"ס הזדקקתי לניתוח בגללה". בהמשך הוא מוסיף כי "הרבה מאוד הייתי חפץ לכתוב", אך מסביר מדוע הוא נאלץ לקצר, "עודני מרגיש כבדות בכתיבה ארוכה".
יו"ר בית הרב קוק, הרב יוחנן פריד
הרב פריד מספר כי לאחר שנחשפו לדבר קיום האגרות הם החליטו לרכוש אותן כמעט בכל מחיר. נדבן שהעדיף לא להיחשף, תרם לשם הרכישה סכום כסף גדול, שבבית הרב לא מסכימים לנקוב במספרו המדוייק אך הסכימו להגדרה 'אלפי דולרים'.
"יש כמה השערות", אומר הרב על מקורן של האגרות, "במסגרת ניקוי בית של אדם שנפטר, עשו סדר בתכולת הבית ובתוך ספרים של הרב קוק, נמצאו הדפים עליהם נכתבו האגרות". למי שגר באותו הבית היה קשר לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה זצ"ל, שככל הנראה הכתיב לו אגרות של אביו ובינתיים הוא שמר אותן בביתו.
מה שחיזק את הוודאות שמדובר באגרות של הרב קוק, הייתה העובדה שכתב היד שנחשף באגרות החדשות תאם את כתב היד באגרות ישנות יותר וכן שחלק מהאגרות שנמצאו פורסמו כבר בעבר ב'אגרות הראי"ה'.
לדברי הרב פריד, המחקר על האגרות הוא גדול ונמצא רק בתחילת הדרך. "יקח עוד שנים לתארך אותן, לזהות את המכותבים שלחלקם היה קשר הדוק עם הרב קוק, כפי שניתן היה לזהות מאגרות קודמות. חלקם ניהלו קשר עם הרב מבחינה פוליטית וחלקם קשורים לתקופה שהוא שהה בלונדון".
על הקשרים שטווה הרב קוק עם מכותבים רבים ניתן ללמוד מאחת האגרות שבה שיגר נחמה למשפחת רב מליטא שנפטר, או מפנייה לאהרון אייזנברג שהיה ממקימי רחובות, בה ביקש ממנו שבנטיעת הפרדסים שיזם כדאי שישקול גם נטיעת אתרוגים.
אגרת של הרב קוק צילום: בית הרב קוק
הרב פריד, שבאופן סמלי נולד בג' אלול שהוא תאריך פטירתו של הרב קוק, אומר כי לאחר עבודת המחקר ניתן יהיה לחלק את כל האגרות לפי קבוצות שייכות, "או שהן יהיו חלק מלקבוצת זמן או מקבוצת נושא מסויים, אך מה שכבר בטוח זה שבאגרות החדשות לא מופיעות תשובות הלכתיות. יש בהן דברי מוסר והלכה אך הם אינן בגדרת תשובות הלכתיות".
אגרת מעניינת ששלח הרב קוק ב-ה' שבט תר"פ (1919) לרב זאב יעבץ, שהיה רב, סופר, היסטוריון ואיש חינוך בזכרון יעקב, עסקה בנושא מעט יותר ציבורי ורוחני. לרב יעבץ, שניסה לשווא לשכנע את הרב קוק שלא יעלה לישראל מחשש שהקנאים יפגעו בו, כתב הראי"ה על ירושלים ועל הצורך שלצד התחיה הגשמית תתעורר גם התחיה הרוחנית.
"רחוק מאוד הוא הרעיון שאנו מבטאים ע"י שם ירושלים מלהיות איזה ענין למפלגה או כתה בישראל", הוא כתב והוסיף כי "אין אנו דורשים סוג אנשים מיוחד, ולא שום בטול לכל איזה התאגדות קיימת באומה, רק הננו אומרים כי בא מועד שתחייתנו הלאומית תהיה מתבלטת ג"כ מצד הקודש שבה, לא פחות, באותה המדה שהיא מתבלטת מצד החול שלה, ולהחיות את התחיה הלאומית מצד ערך הקודש, צריכים אנחנו בעל כורחנו להרים איזה דגל ולסדר איזו הסתדרות".