בית הכנסת הגדול בתל אביב: כך הוא ייראה בקרוב

קרוב ל-100 שנה מאז שהוקם ויובל שנים מאז ששופץ לאחרונה, צפוי המתחם, שהוכר כאתר מורשת, לעבור מתיחת פנים שמטרתה: השבת מראהו המקורי ועזרה בשגשוגו מחדש. צפוי בהדמיית השיפוץ

חדשות כיפה משה ויסטוך 16/08/18 12:50 ה באלול התשעח

בית הכנסת הגדול בתל אביב: כך הוא ייראה בקרוב
רצון להשיב עטרה ליושנה גם מבחינה חיצונית, צילום: באדיבות בית הכנסת הגדול תל אביב

בבית הכנסת הגדול בתל אביב, שאבן הפינה הראשונה שלו הונחה לפני יותר ממאה שנה, התקיימו שלל תפילות, חופות, הלוויות, אירועי תרבות ואפילו הסלקות נשק. עם זאת, מאז שנות ה-60 ירד קרנו ועל אף שהוא מכיל מספר גדול של מקומות ישיבה, כמות המתפללים בו דלה. כחלק מהניסיון להשיב עטרה ליושנה החליטה עיריית תל אביב לשפץ את המתחם בעלות של עשרות מילוני שקלים.

אורי פדן, אדריכל שמתמחה בשימור מבנים ואתרים היסטוריים, קיבל את משימת תכנון השיפוץ הנוכחי ויהיה לאדריכל החמישי, והראשון מאז 1969, שיבטא את כישוריו בבית הכנסת הגדול בעיר העברית הראשונה.

ההיסטוריה של המתחם ענפה ותחילתה בשנת 1913, אז הונחה אבן הפינה הראשונה למבנה שתוכנן בזמנו לקום ברחוב יהודה הלוי. שנה לאחר מכן הוחלט להעביר את המיקום לרחוב אלנבי, ובתחרות אדריכלים שנערכה על ידי ועד המבנה זכה ריכרד מיכל שלא זכה לסיים את הליך התכנון מאחר וגויס בתחילת מלחמת העולם הראשונה לצבא הגרמני.

בית הכנסת בראשית שנותיו ובמראהו המקורי

בית הכנסת בראשית שנותיו ובמראהו המקוריצילום: לע"מ. קלוגר זולטן

מי שהחליפו היה אלכסנדר ברוולד, שתכנן בחיפה את מבני בניין הטכניון ובית הספר הריאלי ומספר מבנים פרטיים וציבוריים בתל אביב. בניית בית הכנסת התעכבה בכעשור ובשנת 1925, לאחר תרומתו של הברון רוטשילד, הושלמה הבניה בהובלתו של האדריכל יהודה מגידוביץ'.

בבית הכנסת, שהכיל בימיו הגדולים 1,200 מתפללים ומתפללות, התקיימו בחלוף השנים גם אירועים נוספים כדוגמת חתונות, מסעי הלוויות, הפגנות, אירועי תרבות ואירועים נוספים. אולם, במהלך שנות ה-60 עזבו רבים מתושביה הדתיים של העיר למקומות אחרים, מה שהשפיע רבות על דלדול מספר פוקדי בית הכנסת.

צילום מהאוויר של בית הכנסת לאחר השיפוץ הראשון

צילום מהאוויר של בית הכנסת לאחר השיפוץ הראשוןצילום: לע"מ. משה מילנר

כתוצאה מכך הוחלט בשנת 1969 לשפץ את המקום ולהתאימו לרוח אותה תקופה. מי שהופקד על המלאכה היה האדריכל אריה אלחנני, שהוסיף בחזיתות המבנה קשתות ותומכות בטון, שהשוו למבנה את מראהו עד עצם היום הזה. לדעתו של פדן, המראה הנוכחי אינו אסתטי ומבנה הקוביה שנוצר לו מזכיר "לול של תינוקות".

לכן, הוא מתכוון לפעול להשבת מראה בית הכנסת כפי שהיה בזמן הקמתו, בדגש על הסרת העמודים והבלטת הכיפה שבגג המתחם. המראה החדש, שכאמור ישחזר את המראה המקורי, צפוי לפי התכנון להפוך את המתחם וסביבתו ליותר מסביר פנים ומזמין עבור הרחובות הסמוכים והסביבה.

יש לציין כי קרוב לארבע שנים מי שמשמש כמנכ"ל ונשיא בית הכנסת הוא שלמה פיבקו ולדבריו, בשנים האחרונות זוכה המקום "לעדנה מחודשת". מדי שבת מתקבצים בו יותר ממאה מתפללים ובכל פעם מוביל את התפילה חזן חדש. בנוסף, כפי שאמר ל'כיפה', "בכל שבוע אנו חוגגים אירוע שבת חתן ולפעמים אף שניים, ובמהלך השבוע מתקיימים 10 מנייני מנחה. בכל יום חמישי מעביר הרב זמיר כהן ורב אורח נוסף שיעור שבועי אליו מגיעים 500 גברים ונשים".

יחזור למראה המקורי. הדמיית בית הכנסת

יחזור למראה המקורי. הדמיית בית הכנסתצילום: אורי פדן אדריכלים

בית הכנסת גם הוכר כאתר מורשת, וכתוצאה מכך יותר מאלפיים תיירים מבקרים בו מדי חודש. פיבקו גם ציין כי לפני מספר שנים מונה הרב יצחק בר זאב לתפקיד רב המקום ולדבריו, "הוא הפריח בו רוח חיה שמושכת אליו לא מעט אנשים".

על פי עדותו של נשיא המתחם, בעוד שמבחינה רוחנית חוזר בית הכנסת אט אט למעמדו הרם משנים עברו, מבחינת תשתיות מצבו בכי רע ולכן, הוא מקווה ומאמין כי עבודות השיפוץ רק יוסיפו לתהליך שהחל בשנים האחרונות.

עלות השיפוץ מוערכת בכ-60 מיליון שקלים, שיגיעו מתקציב העירייה, קרן תל אביב לפיתוח, שגייסה את בעלי חברת הוט פטריק דרהי, עמותת בית הכנסת וגורמים נוספים. התכניות נמצאות לפני אישורים אחרונים ולפי ההערכות עבודות השיפוץ יחלו בתוך שנתיים ויסתיימו בעוד כ-5 שנים.

הדמית שיפוץ בית הכנסת

הדמית שיפוץ בית הכנסתצילום: אורי פדן אדריכלים

הסרת עמודי הבטון. הדמיה נוספת של השיפוץ

הסרת עמודי הבטון. הדמיה נוספת של השיפוץצילום: אורי פדן אדריכלים

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן