רב-סמל דוד יהודה יצחק ז"ל בן ה-23 מבית אל, נהרג אתמול בעת יציאת כוחות הביטחון ממחנה הפליטים בג'נין, לקראת סיומו של מבצע "בית וגן". קודם גיוסו ליחידת אגוז של חטיבת הקומנדו, שם היה בשירות קבע, למד דוד יהודה במכון מאיר ובמכינת עלי. בתקופת התיכון התנדב במועדונית "נח"ל" - נותנים חיוך לילד, בבית אל. בשיחה עם "חדשות כיפה", חברו של דוד יהודה, שהעדיף להישאר בעילום שם, מספר על חברו שנפל.
"הוא היה לי דמות של השראה"
"דוד יהודה נמצא אצלנו פעם-פעמיים בחודש, מגיע אלינו לשבתות. הוא חבר טוב גם של אחי הגדול", אומר חברו, בזמן הווה בשל הקושי לדבר עליו בזמן עבר. "התנדבנו יחד במועדונית לילדים עם צרכים מיוחדים, זו מועדונית שקיימת רק בבית אל. הוא היה רכז כשאני נכנסתי בתור מדריך, אחרי שנתיים הפכתי להיות רכז בעקבותיו. הוא היה לי דמות של השראה. עד היום, כמה שנים אחרי שהוא סיים כבר להתנדב במועדונית, כשהוא חזר מהצבא הוא היה מגיע לחניכים. מסירות נפש עצומה".
פעילות של המועדונית בבית אל, ארכיון | צילום: דף הפייסבוק של מועדונית נח"ל
חברו הקרוב של דוד יהודה היה אמש ללא טלפון, וקיבל את ההודעה על נפילתו של דוד יהודה יצחק מחבר משותף. "אתה לא מאמין להודעה כזו, אתה לא מעכל. בבוקר אתה קם ורואה תמונות ועדיין לא מעכל שזה קרה, זה פשוט לא הגיוני, ואז אתה צריך להתחיל לדאוג לכל החניכים, שהוא היה בקשר איתם, ולראות מי יכול ללכת להיות איתם, לדבר איתם, לספר להם. זה כאב גדול, אבדה עצומה".
מה הכי אפיין אותו?
"מסירות נפש. בכל דבר שהוא עשה הוא נתן הרבה מעבר להכי הרבה שאפשר. הוא נתן את הכל בשביל כולם".
את ההתנדבות במועדונית נח"ל מסיימים בגיל 18, אבל החבר בן ה-20 מספר שדוד יהודה היה יוצא דופן. "זה היה מיוחד שהוא היה מגיע למועדונית בכל פעם שחזר מהצבא. כל מי שמסיים שומר אולי על קשר עם חלק מהצוות ועם שניים-שלושה חניכים - אבל אף אחד לא נאמן כמוהו".
"פתאום אתה יכול לקבל ממנו שיחה באמצע שבוע, 'מה המצב? מה אתה עושה בשלישי-רביעי? חופש גדול, החניך הזה והזה לא טיילו בכלל החופש ואני יוצא איתם לצפון ליומיים. אתה מצטרף?'. ממש מסירות נפש. זה לא יאומן".