הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב בחרה שלא להשמיע את שירת התקווה בטקס חלוקת התארים. במקום זאת, בתום האירוע שהתקיים ביום רביעי האחרון הושמע השיר "אני ואתה" של אריק איינשטיין.
על פי הפרסום בערוץ עשר, גורם בכיר באוניברסיטת תל אביב הסביר כי הטקס אינו ממלכתי ולכן אין חובה להשמיע את ההמנון. סיבה נוספת שניתנה לשינוי מהמקובל בטקסים אלה היא התחשבות האוניברסיטה ברגשות הסטודנטים הערבים.
באוניברסיטת ת"א אמרו בתגובה כי "האוניברסיטה מקפידה על שירת ההמנון בטקסים לאומיים פורמליים. בטקסים אקדמיים אין חובת השמעת ההמנון וההחלטה נתונה לשיקול הפקולטות השונות".
בפוסט שפרסם בפייסבוק התייחס הרב חיים נבון למקרה, ויצא נגד החלטת הפקולטה למדעי הרוח. "מעבר לעצם הביזיון שבוויתור על ההמנון הלאומי, הבחירה הזו כל כך סימלית, וארשה לעצמי בהקשר הזה קצת דרשנות", פתח הרב נבון את הפוסט.
https://www.facebook.com/haravnavon/posts/1743764802368832
"השוו את שני המשפטים הבאים: 'עוד לא אבדה תקוותנו' לעומת 'אני ואתה נשנה את העולם'. האחד בגוף ראשון רבים, מבקש לשמור על דבר היקר לנו מאוד לבל יאבד. הדבר היקר הזה הוא תקווה לעתיד עַמֵנו. העם נושא את תקוות העבר אל העתיד, וכך מייחל לעתיד טוב יותר, באופן היחיד שבו אפשר באמת לשפר אותו: כשעם מסוּר ומייחל נושא איתו במשך ימים רבים תקווה עתיקה, המתחשלת באהבתם של דורות הרבה.
"מה החלופה של 'אני ואתה'? שיר בגוף ראשון יחיד, 'אני', המגייס את 'אתה' בלי לשאול אותו בכלל, לפרויקט מעורפל: 'נשנה את העולם'. רבים רצו לשנות את העולם, אבל כשהמיזם הזה אינו מעוגן במציאות הממשית של עם ומסורתו, הוא תמיד קרס בקול רעש גדול. העולם לעתים השתנה, אבל בכיוון אחר לגמרי ממה שרצו המשנים", הוסיף.
לדבריו, "תשובתו של השיר ממצה היטב את ההתמודדות של ההגות הפרוגרסיבית עם החשש הזה: 'זה לא משנה'. למה שניסיון העבר, אכזבותיו ותקוותיו, ישנה משהו? למי אכפת? הבה נאבד כל אשר יקר היה, ולא ישוב עוד לעולם".
לסיום כתב הרב נבון כי "אריק איינשטיין היה יוצר גדול. גם לאמן גדול יוצאים שירים לא גדולים. היה אפשר במקום "אני ואתה" לשיר יצירה אחרת של איינשטיין, מוצלחת הרבה יותר: 'כמה שאני אוהב אותך, ארץ ישראל'. אבל נדמה לי שאריק עצמו היה פשוט שר את התקווה".