קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, מפרסם הבוקר (ד') את דו"ח הוצאות השכר במערכת הביטחון. בר נתן מסביר כי מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, מבית ומחוץ, המשתנים מעת לעת וכי המערכת הביטחונית נדרשת להתאים את עצמה תכופות והישגיה מאפשרים את המשך קיום "החיים עצמם" במדינת ישראל.
מהדו"ח עולה, כי השכר החודשי הממוצע בקרב משרתי קבע ראשוני בצה"ל הינו 11,061 שקלים, בקרב משרתי קבע מובהק הינו 22,713 שקלים, בשירות בתי הסוהר השכר החודשי הממוצע הינו 17,895 שקלים, במשטרה הינו 19,106 שקלים, ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה או של משרד הביטחון. הינו 30,036 שקלים ובקרב אנשי הגופים החשאיים הינו 23,212 שקלים.
בר נתן מבקר את גובה השכר והפנסיות: "הנתונים המוצגים בדוח מצביעים על כך שהשכר במערכת הביטחון הינו גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק, על כך שהוצאות השכר והפנסיה הינם חלק מרכזי מהוצאות הגופים ועל פערי שכר גבוהים מאוד בין המשרתים הצעירים למשרתים הוותיקים. אנו מכירים בצורך לשמר את המשרתים הטובים אך לצד זאת חלוקים על הדרך להשיג זאת".
דובר צה"ל: "צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדוח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מידי חודש דו"חות שכר מלאים על-פי בקשתם".
צילום: משרד האוצר
בתרשימים שהציג בר נתן, ניתן לראות את השכר לפי דרגות בצה“ל, במשטרה ובשירות בתי הסוהר. כמו כן ניתן לראות את הגיל הממוצע לדרגה בגופים אלו, ואת מספר העובדים לדרגה בשירות בתי הסוהר ובמשטרה. בשלוש הדרגות השכיחות ביותר במשטרה השכר הממוצע לדרגה נע בין כ-14 אלף לכ-23 אלף שקלים בחודש. בשלוש הדרגות השכיחות ביותר בשירות בתי הסוהר השכר הממוצע לדרגה נע בין כ-5.13 אלף לכ-21 אלף שקלים בחודש. מספר המשרתים הנמוך בדרגות התחיליות מעיד על שהות קצרה של המשרתים בדרגות אלו ומעבר מהיר לדרגות גבוהות יותר.
ככל שעולים בדרגה כך גדל גם השכר. בצה"ל, ראש המטה הכללי השתכר בשנת 2020 כ-99 אלף שקלים. קצינים בדרגת אלוף השתכרו כ-70 אלף שקלים ואילו בתלוש המשכורת של תתי אלופים היה רשום סכום של כ-56 אלף שקלים. גרף העלייה בשכר הולך ונעשה חד יותר ככל שעולים בדרגות.
צילום: משרד האוצר
במקביל, במשטרה ובשירות בתי הסוהר השכר נמוך משמעותית מצה"ל לקצינים בדרגות מקבילות. קצינים בדרגת ניצב במשטרה הרוויחו כ-60,000 שקלים בחודש, אלף יותר מאשר גונדר בשב"ס. בדרגות נמוכות יותר, כך על פי הדוח, השכר בשירות בתי הסוהר דווקא גבוה יותר.
צילום: משרד האוצר
לפערי השכר בין נשים לגברים בגופי הביטחון יש סיבות שונות שלא מצויות במערכות אחרות במגזר הציבורי ובשירות המדינה. הבולט ביותר בהם הוא אופי העיסוק של תפקידי השטח והלוחמה בגופי הביטחון וברמות הסיכון במקצועות אלו. ייצוג הנשים בתפקידים אלו נוטה להיות נמוך באופן יחסי והשכר נוטה להיות גבוה באופן יחסי.
בשב"ס וביחידות הסמך של משרד הביטחון קיימים פערי השכר הנמוכים ביותר בין נשים לגברים ואילו בצה"ל קיימים פערי השכר הגבוהים ביותר באחוזים ועומדים על מעל ל-20% בממוצע.
צילום: משרד האוצר
הוצאות השכר והפנסיה: חלק ניכר מהוצאות גופי הביטחון
בנוסף, ניתן למצוא בדו"ח, שהוצאות השכר והפנסיה מהוות חלק ניכר מהוצאות גופי הביטחון. במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, הוצאות השכר והפנסיה מהוות 79% ו-76% (בהתאמה) מהוצאות הארגון כולו. יתר על כן, הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה, זאת בשל גיל הפרישה המוקדם של קציני צה"ל ובשל קצבה ממוצעת גבוהה יחסית.
קצין בדרגת אלוף יקבל לאחר שייצא לאזרחות קצבה של כמעט 44 אלף שקלים בחודש, כולל הגדלת הרמטכ"ל, המהווים 76% ממשכורתו. קצין בדרגת תת אלוף יקבל כ-40 אלף שקלים קצין בדרגת רב סרן יקבל כ-15 אלף שקלים בחודש. נגדים בצה"ל יקבלו קצבה נמוכה יותר, למרות גיל הפרישה הממוצע הגבוה יותר מזה של הקצינים.
המשרתים בגופים הביטחוניים מקבלים קצבה גבוהה יותר מהעובדים במערכות אחרות ומגיל צעיר יותר. הטבה מסוג זה ניתנת גם בעולם הפנסיה הצוברת בדמות פנסיית גישור. אופן חישוב פנסיית הגישור נדון בשנים האחרונות בין משרד האוצר לגופי הביטחון אך טרם נקבעו תקנות בנושא. כפי שניתן לראות, הכנסות יוצאי מערכת הביטחון מקצבאות גבוהות וממקמות אותם בשני העשירונים העליונים של מקבלי 55 הפנסיות בישראל.
צילום: משרד האוצר
השכר בחלק ממערכת הביטחון צמוד לשכר בשירות המדינה. לאור מבנה השכר והתוספות הייחודיות המשולמות בגופי הביטחון, לעיתים שווי תוספות "שהשתרשרו" לגופי הביטחון משירות המדינה גבוה יותר בגופי הביטחון מאשר במדינה, וזו על אף שמטרת ההצמדה הינה להבטיח שהשכר בגופי הביטחון לא יישחק לאור היעדר יכולת התאגדות. בנוסף, בגלל ההצמדה, גופי ביטחון משלמים תוספות שכר שנקבעו במקור לפקידי הממשלה, שלא בהכרח קשורות לאופי העיסוק בגופי הביטחון.
צה"ל ביחס לצבאות זרים: המעבר לקבע מזניק את השכר
עוד נמצא בדו"ח, כי פערי השכר בין צעירים לוותיקים בצה"ל גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לצבאות זרים. ובכלל, שכרם של אנשי הקבע בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים, לדוגמה: שכרו של פרקליט צבאי בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים כמעט לכל אורך הקריירה ואף גבוה באופן חריג החל מאמצע הקריירה הצבאית. יחד עם זאת, ניתן לראות כי השכר במקצועות הקצונה בצה"ל נמוך בתחילת הקריירה הצבאית בהשוואה לצבאות זרים, אולם הוא עולה בצורה חדה עם הוותק ועם הדרגות, כך שהמעבר לקבע מובהק בצה"ל גם מזניק את השכר והופך לגבוה מאוד בהשוואה לרוב מדינות המחקר.
צילום: משרד האוצר
דובר צה"ל: "שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון"
מדובר צה"ל נמסר עם פרסום הדו"ח: "על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות".
"השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה".
"כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה"ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה"ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר".
לסיום נכתב: "בניגוד לנטען בדוח, אין כל פער בין בשכרם בצה"ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות".