בלב חצוי

נדב רט רוצה לשמוח עם כל עם ישראל על שחרור שליט המתקרב, אך מבין שהשמחה תהיה קצרה

נדב רט 23/11/09 00:00 ו בכסלו התשע

בלב חצוי

שוב מסתבר שקברניטי המדינה, ואיני מתכוון לפוליטיקאים כי אם בעיקר אל התקשורת, מצליחים להרוס לנו את שמחת החיים הפשוטה, הברורה והוודאית. כותרות ענק מספרות לנו ש"אי אפשר לומר כלום אבל..." וכולנו מבינים שעסקת שליט עומדת לצאת אל הפועל, והתשלום יהיה, כצפוי, גבוה וכואב מאד.

נציגי ימין רבים, בעיקר התורניים והמחויבים להלכה מביניהם, הביעו את התנגדותם לכל עסקה שאינה עומדת בקריטריון של אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהן, אבל התקשורת לא אפשרה דיון ציבורי אמיתי בנושא כל כך כאוב ומסובך. למעשה, לא ניתנה שום לגיטימציה לומר את המשפט הכואב הזה. אדרבה, דוברים רבים נשמעו אומרים עסקת שליט בכל מחיר - משפט שאני בטוח שעודד וחיזק את חוטפיו.

אבל הדיון ההלכתי או הפוליטי לא מטריד אותי כעת. כעת מטרידה אותי רק ההרגשה הנפשית הפשוטה. מטרידה אותי העובדה שכשאני ורבים מחבריי שומעים על עסקת שליט שעומדת לצאת אל הפועל, אנחנו מרגישים מחויבים מיד לצנן את ההתרגשות, להיות משביתי השמחות, ולהתחיל להסביר מסרים מורכבים ועמוקים במקום להצטרף אל הצוהלים והמתרגשים. מטריד אותי שבעיני כל מתבונן מבחוץ שאינו מסוגל להכיל מסרים מעט יותר מורכבים, הרינו נדמים כחבורה המתנגדת לכל דבר, לכל הסכם, לכל מה שטוב לגלעד המסכן השבוי זמן רב כל כך.

הרושם הזה שנוצר - אפילו אצלי - מסמל בעיניי את רצח האופי שעושים לנו בתחומים רבים. יושב לו הציבור הרחב והנאור בבית ושמח על שחרור גלעד, בעוד שרק הימין מתנגד לו. והאמת היא הרי כל-כך הפוכה! אין רודפי חיים יותר מהציבור המתנגד לעסקת שליט; אין אנשים המוכנים למסור את נפשם למען פדיון שבויים יותר מהציבור המתנגד לעסקת שליט (ולראייה - זהו כמעט הציבור היחיד שנלחם למען שחרורו של יונתן פולארד); האמת היא שגם אין ציבור שאוהב ומוקיר את חיילי צה"ל ושמכיר את הסכנות האורבות להם כמו אלו המתנגדים לעסקת שליט.

אנחנו מתפתלים להסביר שלמרות שאנו מתנגדים לעסקה בה ישוחררו מחבלים אנו שמחים ומייחלים לחזרתו של גלעד כמו כל אזרח ישראלי אחר, והצורך הנפשי הזה שלנו מרתיח אותי. אני לא מוכן להשלים עם רדידות השיח הציבורי שלא מאפשר לנו להישאר עם אמונתנו המורכבת בלי להתנצל ולהתפתל ולכן אני מוותר על הקרב הנוכחי. אבל כפיתרון למצב המביש אליו דוחקים את דוברינו אני מציע שעכשיו, כשהעסקה ככל הנראה סגורה, נקבל על עצמנו החלטה טובה אחת: בפעם הבאה שמחבלים משוחררים יבצעו חלילה פיגועים, כשטילים יפלו על ערי ישראל, או כשיקרה כל תרחיש אימים אחר מפניו אנו מתריעים - נצא לתקשורת במסר אחיד, ברור מאד, שאינו ניתן לפרשנות - אמרנו לכם!

אולי קמפיין ארוך, ממוקד ומתואם של דוברים רבים שיכוונו למסר אחיד יגרום להפנמת המסרים שלנו באופן טוב יותר, מה שיאפשר לדוברים שלנו קצת יותר קרדיט במאבקים הבאים. אז אני מקבל על עצמי כבר עכשיו, כשאני מעוצבן מכך שלא נותנים לי לשמוח על שחרורו של גלעד, וגורמים לי להרגיש כאויב העם - בפעם הבאה אכריז בקול רם: אמרנו לכם!.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר