מי שפוגש את שילה אדלר רוצה להיות חבר שלו, כך הרגשנו בפתח הראיון. הוא אדם שמשדר נינוחות המקרינה על הסובבים אותו. דבר שבא לידי ביטוי גם במהלך הראיון. התשובות לשאלות מהירות, בלי היסוסים ועם המון ביטחון עצמי.
מדובר באדם בעל רקורד מרשים ללא ספק. מג"ד במילואים, מנהל עמותת אלעד, מנכ"ל הגרעין התורני בלוד ומנכ"ל מועצת יש"ע. בנוסף, הוא מכהן כיו"ר עמותת הבוגרים של המכינה בעלי. השאלה אם כל אלה מכשירים אותו לשמש כראש המועצה הגדולה בארץ. ולשם כך התכנסנו.
למה בעצם אתה רץ לראשות המועצה?
"המסר המרכזי שלי, בעצם בעקבותיו התפטרתי ממועצת יש"ע, מקום שהיה לי בו נוח מאוד, זה הפוטנציאל הגדול שיש בבנימין. בנימין זו המועצה הגדולה ביותר בארץ מבחינת אוכלוסייה. יש בה 45 יישובים והיא משתרעת מחופי ים המלח ועד בואכה כביש 6. מאלון עד מבוא חורון. שני שליש מרוחב מדינת ישראל נמצא בבנימין. גוש עציון, הר חברון ובקעת הירדן ביחד מהוות שליש מאיתנו בגודל, אבל המימוש שלהן טוב משלנו.
"האתגר בבנימין הוא לחבר 45 הנהגות עם מנעד מטורף. יש בבנימין את הרצף של כל המגזרים, וחייבים לשלב פה גם את הנושא המוניציפלי וגם את החזון.
"במועצה קטנה דרוש בעיקר איש טכני, איש פרוייקטים מוניציפליים,” אומר אדלר ברמיזה לא דקה במיוחד ליריבו, ישראל גנץ, “אבל בבנימין זה לא האתגר. בבנימין חייב להיות שילוב של כל התחומים".
מה אתה מביא איתך, כשאתה בא לבקש את אמון התושבים?
"אני מביא איתי את החזון ואת יכולת המנהיגות. כמי שבא ממועצת יש"ע, היתרון שלי הוא שאני מכיר את המכלול של הדברים. החל מהקשרים שיצרתי כשהייתי במועצת יש"ע ולפני כן כמנהל הגרעין בלוד. ההיכרות שלי עם משרדי הממשלה השונים והיכולת להביא אותם להבנת החשיבות של מועצת בנימין כמקום אסטרטגי למדינת ישראל שחשוב להשקיע בו כספים. כמו שעשיתי בלוד ובמועצת יש"ע.”
"מעבר לזה, אני מביא את היכולת שלי לרתום ולחבר אנשים. להיות איש של אנשים. תכונה חשובה שחנן אותי ה' היא שאני מצליח לשמור על קשר עם אנשים ולהתחבר אליהם”.
“תפקידו של יו"ר הרשות", טוען אדלר, “הוא לא רק להתעסק בניהול השוטף, בשביל זה יש לו סגנים". והוא מביא כדוגמא את יריבו למירוץ, ישראל גנץ, שכיהן בחמש השנים האחרונות כסגן ראש המועצה. “ישראל הוא איש ביצוע שעשה עבודה לא רעה", מחמיא אדלר ליריבו, “אבל בבנימין דרוש משהו אחר.”
"בתור חבר מליאת המועצה, הקמתי את וועדת הכספים של המועצה, שתפקידה להיות בקרה על כספי המועצה. זכיתי שכל מנהלי המחלקות היו באים ומציגים אצלי את התקציב. זה נתן לי ראיית רוחב אסטרטגית על הצרכים של המועצה.
אדלר לא מתחמק מהחולשות שלו; "אני מביא איתי אנשי ביצוע", הוא אומר על ה"כוורת" שלו, בה הוא מתפאר לאורך הקמפיין, “כי אני לא התעסקתי בניהול הטכני. אנשים כמו סמי קרסנטי, מזכיר היישוב עפרה, אהרן כריש שהוא איש חינוך, אפרת אברהם שהיא בעלת ניסיון מוניציפלי”. עם זאת, הוא מסרב לציין אלו תפקידים יקבלו אנשי ה"כוורת" במועצה לאחר הבחירות. "האנשים האלו ועוד רבים וטובים ישתלבו כל אחד במקום המתאים לו בעיתו ובזמנו”, הוא אומר. "חלקם יהיו סגני ראש מועצה (מועצת בנימין זכאית לשני סגנים בשכר ועוד סגן ללא שכר. י.ק.) וחלקם יתרמו למועצה מנסיונם, ויביאו את הידע המקצועי שלהם בלי להיות בתפקיד כזה או אחר, מתוך אמונה בשינוי שבנימין צריכה ומתוך אמונה בי, שאני האדם הנכון בתפקיד.
שילה אדלר עם ראש הממשלה נתניהו, בכנס ראשי הרשויות צילום: מטה שילה אדלר
מה הנקודה שאתה מזהה כקריטית ביותר מבחינת התושבים?
"הכבישים", אומר אדלר באנחה שמבהירה עד כמה ברור לו, כמו לכל תושב בנימין, עד כמה הנושא הזה כאוב. “התלונה הכי שכיחה שאני מקבל מהתושבים היא על מצב הכבישים. במערב בנימין המצב הרבה יותר גרוע מבמזרח, בגלל שנים של חוסר אכפתיות, חוסר קשב, וחוסר הבנה של המועצה. ואבסורד הוא שבכבישים במערב הרבה יותר פשוט לטפל, רק צריך להרחיב את הכבישים. במזרח בנימין המצב מורכב הרבה יותר, מסיבות פוליטיות וביטחוניות.”
עם זאת, גם לנושא הכבישים במזרח והכניסות לירושלים יש לו תכנית עבודה מסודרת. מאי שם נשלפת מפה גדולה של המועצה, עליה מסביר אדלר בפירוט, כמו קצין המתכונן לקרב, את התכניות לפתיחת הצירים לירושלים, שיקרו, להבטחתו, תוך שנה מכניסתו לתפקיד ראש המועצה.
"יש דברים שיכולים לקרות באופן מיידי", הוא אומר, “העבודות במחלף אדם תקועות כבר המון המון זמן, כחלק מההתנהלות הלא טובה של המועצה. אנחנו נרים את העבודות שם כדי שהמחלפון ייפתח בהקדם. בנוסף כביש הטבעת המזרחית - כביש ענתות - ייפתח. ישבתי עם בני כשריאל (ראש עיריית מעלה אדומים) וסיכמנו שאנחנו נפתח ביחד את הכביש הזה. והכי חשוב – אנחנו נפתח את קלנדיה. כדי לפתוח את כביש קלנדיה היום צריך להביא עוד גדוד שיתחזק את הגזרה, וזה מה שיקרה. עוד לפני תחילת העבודות על שיקוע קלנדיה, שייקחו 4-5 שנים, כבר יהיה אפשר לפתוח את הכביש הזה, זה סיפור של חודשים ספורים."
אדלר לא מפחד לצאת בהצהרות: "תוך שנה מהיום שניכנס יהיו שלושה צירים מבנימין לירושלים, במקום המצב כיום שהכל מתנקז לפסגת זאב.”
גם בנושא התעסוקה יש לאדלר תכנית עבודה. לדבריו, בבנימין יש רק אזור תעשייה אחד וגם הוא לא גדול. “באזור 443 צריך להקים אזורי תעשייה ומסחר, שיצטרפו לאחד שקיים בשער בנימין. יש שם שטחים לבנייה, אבל אנחנו עובדים בקצב צב. אם המועצה רוצה להתפתח, לבנות ולהתרחב - חייבים בסיס כלכלי למועצה".
הוא מתייחס לנושא הפלשתינים והעבודה הפלשתינית באזורי התעשייה, גם על רקע הפיגוע באזור התעשייה ברקן; "עשינו עבודת מחקר עם משרד הכלכלה, שמראה שליו"ש יש יתרון גדול בנושא הזה. כי במקום להביא פועלים מסין, יש לנו אינטרס שהפלשתינים יעבדו אצלנו. זה גם יחזק את ההתיישבות ואת שטחי המסחר שלנו וגם יחזק את המחויבות שלהם לישראל. כי הם פה ואנחנו פה, זה לא ישתנה.”
יש טענה כי פעמים רבות ההשקעה במאחזים ובהתיישבות הצעירה מגיעה על חשבון פיתוח היישובים הוותיקים. מהי עמדתך בנושא הזה?
"אין לך מושג איזו תיבת פנדורה פתחת פה.” הוא מחייך, וניכר שהוא מנסה להלך בזהירות בין הטיפות. "אבי רואה ניסה לסייע כמה שיותר להתיישבות הצעירה, והתקדמנו מאוד בפיתוח המאחזים והיישובים הצעירים. אבל כחלק מזה פגענו ביישובים הגדולים. כאשר כספים מושקעים במאחז ולא ביישוב, באופן טבעי זה יוצר מתח ביישוב, כלפי המאחז וכלפי המועצה. מצד שני, חונכנו וגדלנו על ערך ההתיישבות. ודאי שנשקיע בהתיישבות הצעירה," הוא ממהר להבהיר, "אבל בחכמה. לא לזרוק קראוונים על הגבעות, אלא במקומות האסטרטגיים, בתיאום עם המנהל האזרחי. ברור שצריך למצוא פה את הבלמים והאיזונים הנכונים. זהו תפקידו של ראש המועצה."
שילה אדלר עם המועמד שחבר אליו, אפי שרוןצילום: יח"צ
"אפי מביא איתו נתח שוק לא מבוטל של 20 אחוז מהמצביעים." מסביר אדלר, "האמת שהצד השני ישב איתו קודם והציע לו הצעות. אני התלבטתי, לפי הסקרים היינו מנצחים גם את שניהם ביחד. אבל מכיוון שיש פה את עניין הציבור החרדי, וכיוון שתנועת ש"ס סגרה דיל עם הצד השני, ראינו לנכון לשתף פעולה עם אפי, שבקדנציה האחרונה עבד קשה לטובת היישובים, לטובת קידום העסקים ובתחום החינוך. לכן חברנו יחד.”
לסיום: שנה מהיום, אתה ראש מועצה, מה התושב בבנימין יראה בשטח?
"יש שלושה דברים שאני יכול להתחייב עליהם: אנחנו נראה מועצה שיש לה חזון והנהגה ברורה, ויודעת לאן היא חותרת. מערכת שמסונכרנת עם בעל הבית אחד, שהוא המנהיג. זה ישפיע על כל המערכות במועצה, וגם על אנשים שנמצאים כבר שנים בתוך המערכת וצריכים להתרענן. התושב ירגיש הקשבה מעובדי המועצה. חלק מעובדי המועצה שכחו מה זה לתת שירות ואת מי אנחנו צריכים לקדם.
מעבר לזה, אנחנו נראה את הממשלה משקיעה הרבה יותר כספים בבנימין. היא תהיה מחויבת גם כי הם יבינו שחשוב מבחינה אסטרטגית להשקיע במועצה, וגם כי נדע איך להפעיל את משרדי הממשלה, דבר שהיום אנחנו לא משתמשים בו. והדבר הנוסף הוא הנהגה משותפת, לא מאותו גוון ואותו צבע כיפה. הנהגה שמשלבת את הציבור הדתי, החילוני והחרדי.”
"מעבר לכך", הוא מוסיף, "יהיו תהליכים שכולם יהיו תוך כדי עבודה. היום אין לנו אגף יישובים. מגיע מזכיר למועצה ועובר המון מנהלים כדי לקבל את מה שהוא צריך עבור היישוב שלו. יהיה לנו מישהו אחד, אדם שיכיר ויאחד את כל הצרכים של כל יישוב. יישובים שהיום מצויים במצב לא טוב, המועצה תעזור להם להתקדם.”