סגור

ארגונים דתיים למנדלבליט: פעל לייצוג גבוה של נשים באסיפת הרבנות הראשית

"האסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית, היא אינה גוף מייצג אלא מתנהל כמועדון סגור", טענו במספר ארגונים דתיים ודרשו מהיועמ"ש להגדיל את שיעור הנשים הבוחרות

משה ויסטוך
ח בסיון התשעח
,
22 במאי, 2018 14:07
תפילת נשים בכותל

תפילת נשים בכותלצילום: shutterstock

שורת ארגונים, הפועלים לקידום ההשפעה הנשית בעולם הרבנות, שגרה לפני כשבוע מכתב ליועמ"ש אביחי מנדלבליט ובו דרישה להגדיל את מספר הנשים באסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית.

בחודש אוקטובר הקרוב תיבחר מועצת הרבנות הראשית, ומתוך 17 חבריה ייבחרו 10 רבנים על ידי האסיפה הבוחרת שמונה 150 חברים.

כיום, מבין כלל חברי המועצה, 80 הם רבנים ו-70 נציגי ציבור. הייצוג הנשי המקסימלי עומד על 11%, כלומר לכל היותר 17 נשים ובארגונים ששלחו את הדרישה למנדלבליט טענו כי בפועל מספר הנשים באסיפה נמוך אף ממספר זה.

במכתב ששיגרו ליועץ המשפטי לממשלה, עם העתקים לראש הממשלה, השר לשירותי דת, שרת המשפטים, השרה לשיוויון חברתי ויועמ"ש הכנסת, כתבו הארגונים: "לשיטתנו ראוי היה שכנסת ישראל תשנה את החוק כך שיאפשר ייצוג הולם לנשים. אך כל עוד לא שונה החוק, לכל הפחות יש חובה לפעול לייצוג מקסימלי של נשים במסגרת החוק".

לטענת הגופים, וביניהם מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, תנועת נאמני תורה ועבודה, מכון עתים, אמונה, קולך, מרכז צדק לנשים ויד לאישה, נושאים רבים אשר מופקדים בידי חברי מועצת הרבנות נוגעים לחייהן של נשים – היתרי נישואין, ענייני גיור, מקוואות ועוד. לכן, לטענתם תת הייצוג הנשי מוביל לכך שהאסיפה "היא אינה גוף מייצג אלא מתנהל כמועדון סגור. מכיוון שיש רוב לממסד הדתי בין חברי הוועדה הבוחרת - נוצר גוף שלמעשה בוחר את עצמו". 

צעד לקראת החלת הריבונות? היועמ"ש מנדלבליט

היועמ"ש מנדלבליטצילום: רועי עלימה, פלאש 90

בהמשך המכתב כתבו הארגונים כי "מטרת פנייתנו היא לבקש את התערבותך בהנחיית הגורמים הנזכרים לעיל למחויבותם החוקית, החברתית והמוסרית למנות נשים לאסיפה הבוחרת. מצאנו לנכון להביא דברים אלה בפני כבודו, היועץ המשפטי לממשלה, כבר בעת זו, על מנת לאפשר הערכות מתאימה עד הבחירות הצפויות באוקטובר 2018 ,ונבקש את התייחסותו להם". 

ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר אילן :, פרופוסור רות הלפרין קדרי, התייחסה לדרישה ואמרה כי "ראוי היה שסעיפי החוק הקובעים את הרכב האסיפה הבוחרת לא יהיו חלק מספר החוקים הישראלי. הם אינם עומדים ולו בסטנדרט המינימאלי ביותר לייצוג הולם לנשים. כל עוד הם קיימים, חובה על הנוגעים בדבר להביא למינוי מירבי של נשים במסגרת החוק הקיים, כפי שמפורט בהצעתנו. לא ניתן להשלים עוד עם היעדרן הכמעט מוחלט של נשים מן הרבדים השונים של הממסד הדתי בחיים הציבוריים בישראל".

ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, תני פרנק, הוסיף כי "אין ספק שמי שרואה את אמון הציבור המידרדר ברבנות הראשית (20% על פי מדד הדמוקרטיה לשנת 2017), מבין את החשיבות שבחיבור הרבנות לעם. זה לא יקרה כל עוד הבחירות למועצת הרבנות הראשית מתנהלות בין מספר מצומצם של מפלגות דתיות וכל עוד אין ייצוג הולם לכלל חלקי החברה הישראלית, לציונות הדתית ולנשים בגוף הבוחר. יתרה מכך, המצב בו נשים לא מכהנות בתפקידים ברבנות אך מושפעות מאוד מהחלטותיה מחייב ייצוג שלהן בקרב נציגי הציבור הבוחרים את חברי מועצת הרבנות הראשית".

22.05.2018

1. חלק מהאירגונים הללו הם לא אורתודוכסים (אלון)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

דוס בהסוואה צילום: כיפה

דוס בהסוואה: החידה השלישית יוצאת לדרך

קרא עוד