ביום שבת קיצי וחמים, בשעת מנוחת הצהריים, בעודי מניקה בחדרי את התינוק בן החודש, החליטה חתולה שכונתית ,להמליט את גוריה באמצע חדר השינה שלנו. נכנסתי להתקף היסטרי, וזינקתי לסלון, כך שהלידה שהתרחשה בחדר הארונות שלי הייתה ללא השגחה רפואית... עד היום יש בי חשד שהלידה הזאת התרחשה אצלנו מפני שהחתולה חיפשה את ביתה של המיילדת.
אל תספרו לי על לידות בית. אני חוויתי את הלידה הראשונה [מהצד של המיילדת], לפני 35 שנה. גיסתי ,בחודש השמיני להריונה השני, התארחה אצלנו לשבת. והנה, בשעות הקטנות של הלילה, כמה דקות לאחר שסיימתי את הנקת בננו התינוק ושבתי לשקוע לתוך שינת שבת מענגת - שמענו נקישות קלות בדלת, שהלכו והתעצמו.
הייתי סטודנטית לרפואה בתחילת דרכי . והנה מתברר שהיא כבר בשלב מתקדם של לידה, שהתפתחה במיטתם של המארחים. כמה דקות לאחר שהגיעה אחות הקיבוץ עם ערכת לידה מוכנה, יצא לאוויר העולם תינוק ורדרד, שמנמן ,בדיוק בזמן כדי שאוכל לנתק את חבל הטבור עם מספריים סטריליות. טיפלתי ביולדת המאושרת ובתינוק הצרחן, ושלחתי אותם לבית החולים. גיסתי הגיעה, מחוייכת ורגועה, עם תינוק מטופל, שטוף ורגוע בחיקה, עד כדי כך שהאחיות חשדו שהכל היה מתוכנן מראש.
נתקלתי בלידות בית מכיווּן אחר, כשעבדתי כרופאה בהתנדבות במושב מתתיהו, שהיה אז ישוב קטן סמוך לכפר הערבי חרבתא. רוב תושבי היישוב היו עולים חדשים מארה"ב, חרדים אידיאליסטים, חלוצים וצדיקים, שהקימו במו ידיהם ישוב קטן שממנו התפתחה מודיעין עילית. באחד מימי המרפאה, פנתה אלי אישה שסבלה מאי ספיקה שחלתית מוקדמת לאחר לידת בית, בעקבות דימום מאסיבי שהמיילדת התקשתה לעצור.
כרופאת ילדים וכרופאת נשים מיילדת, זכיתי לראות תינוקות שהובאו לאחר לידות-בית לחדר מיון, כשצבע עורם כחלחל והם סובלים מחום גוף ירוד. התמותה והתחלואה הסב-לידתית של ילודים ירדו פלאים מאז הקמת חדרי הלידה.
הסכנה האמתית היא, שלידה בסיכון נמוך עלולה להפוך בן רגע ללידה בסיכון גבוה. אתן כמה דוגמאות - קרע ברחם, לידת רוחב או עכוז עם מצוקת עובר וקרעים בתעלת הלידה. במקרים אלו מוטב שיהיה רופא, ומכשור תאים, וחדר ניתוח קרוב.
כעת יש חשש בלב הנשים ההרות מהדבקה במיס קורונה הדביקית. ואפשר להבין לליבן עקב השמועות הרבות שמסתובבות. אבל החשש הוא הרבה יותר קטן סטטיסטית, בהתחשב באמצעי הזהירות הננקטים, מאשר הסיכון בלידת בית. אני הייתי חוששת מהנסיעה לבית החולים עקב הסבירות לתאונת דרכים, אבל זה נכון בכל יום ויום, בימים כתיקונם, ואנחנו לא חוששים.
עברתי בעצמי 12 לידות [אחת של תאומות], ושש הפלות, וגם לידת מת. אני יכולה לספר סיפורי לידה אישיים מפה ועד הודעה חדשה. ולכן אני בהחלט נמצאת בצד של היולדת. אני מבינה איפה היא נמצאת ומה היא חווה. וגם זכיתי ללוות לידות של בנותיי וכלותיי. יש לי זכות דיבור! גם כאשה וגם כרופאה.
ולכן, כן. אני ממש לא מתביישת לומר, וזאת חובתי גם להצהיר - שאני מעדיפה לידות פחות רומנטיות, עם תינוקות יותר ורדרדים.