האלבום הראשון שלי!

כל הורה מכיר את התחושות המרגשות המלוות את צעדיהם הראשונים של הילדים. מעת הגחתם לאויר העולם הם נעשים עבור כל הסביבה מעין צעצוע. סוחבים אחריהם קריאות עידוד והתרגשות, נמצאים תחת אור הזרקורים והמצלמות עם כל צעד ושעל. מהווים נחת להורים, לסבים ולסבתות ולכל בני המשפחה. בדיוק בשביל לתעד את הרגעים המכוננים הללו, ולשמר את הזכרון המתוק הזה, הומצאו ה"אלבומים הראשונים" למינהם. אלא שלציבור הדתי-תורני, יש לעיתים צרכים שונים מהציבור הכללי. אתי עתיק,46, אם לחמישה וסבתא לשלושה, ניסתה ליצור אלטרנטיבה למוצרים הקיימים בשוק ואולי אף לשכלל אותם.

עתיק מספרת כי מאז ומתמיד אהבה לכתוב וחיפשה הזדמנויות להוציא לאור את כישוריה. כשנולדו לה ילדים היא היתה עוקבת אחר כל שלב בהתפתחותם. מתעדת ביומנים ומחברות, אך מעולם לא מצאה יומן העונה על הצרכים שלה ועל האווירה אותה היא מנסה ליצור בביתה. בעידודם של בעלה ובני משפחתה, היא כתבה את היומן "מפי עוללים ויונקים".

"לכל הילדים שלי מילאתי יומנים כאלו עם חוויות ילדות ראשונות. כשהבת הקטנה שלי נולדה זכיתי להיות איתה שנה בבית. ואז היה לי זמן ליצור משהו חדש. הרגשתי בחסרונם של 'יומנים יהודיים'. הפריע לי שיש יומנים שהגרפיקה שלהם לא מתאימה לבתים שלנו. לא כל דבר ראוי להכנס הביתה. יש היום יומנים שאפילו הקריקטורות שלהם לא צנועות".

מה מיוחד ביומן הזה שלא נמצא ביומן אחר?
"ייחודו הוא בכך שמשולבים בו קטעי מדרש ואגדה, פסוקים ומאמרי חז"ל המתאימים לתקופות השונות בחיי הילד. היומן מיועד לתעד חוויות מיוחדות שההורים עוברים בגידול ילדם. גם בחירת האיורים והגרפיקה נעשתה תוך מחשבה ש"כוכב" היומן הוא הילד".

כך למשל תוכלו למצוא מעל לתמונה הראשונה לחייו של הילד את המדרש "הולד הזה כשהוא יוצא... הכל מחבקין ומנשקין אותו". בפורמט ה'גברי' של היומן לא ייעדר העמוד המתייחס לברית המילה וייעטרו אותו המילים "ויקרא שמו בישראל..." העמוד המתייחס להרגלי האכילה של הילד, יזכה למילות הפסוק- "דבש וחלב תחת לשונך" וכאשר הילד/ה גדלים קצת, יופיע הכיתוב "שמח בחור בילדותך...". כיאה לחברה הדתית המרבה בטיולים משפחתיים, מוקדש ביומן מקום מיוחד לטיולים ולנופים שפגש בהם העולל.

עתיק הכינה יומנים שונים לבנים ולבנות, מתוך ראיה שלכל מין יש את הייחוד שלו והצרכים שלו. יש בכך אמירה שבנים ובנות שונים כבר מהשנים הראשונות לחייהם. ביומן הגברי יש עמוד מיוחד המתייחס למנהג ה'חלאק'ה' ועמוד המתייחס להליכה ל'חיידר' או לעומת זאת לגן הילדים. היומן הנשי, לעומת זאת, מתמקד בחוויות סביב החגים.

השם של הספר תפס אותי
"מפי עוללים יונקים" זה ציטוט של פסוק מספר תהילים. שם הספר מעיד על תכניו- התינוק או התינוקת 'מספרים' על מה שהם עושים. כמובן שיש בעיה טכנית שהם לא מסוגלים לכתוב אז ההורים עוזרים להם.. אבל יש בזה משהו מתוק שזה בגוף ראשון.

יש פידבקים?
ממרחק הזמן יכולה אני לומר שהמחמאה הטובה ביותר עבורי, על יצירה זו היא הטלפונים והתודות שאני מקבלת. כמו גם אותם זוגות ומשפחות המתקשרים ומזמינים שוב ושוב גם לילד הרביעי והחמישי וכמובן מהחברים ומהמשפחה, הם שעודדו אותי להוציא את הספר פעם נוספת.

חלומות לעתיד?
בעזרת ה' להגדיל את הוצאת היומן ואף לתרגמו ולייצא לקהילות יהודיות בחו"ל. צריך הרבה ברכה בענין ובעיקר תפילות. זה לגמרי מהקב"ה.