הורים - לא מתפקידכם להעסיק את הילדים

יום ראשון של חופשת הקורונה הגיע לסיומו. עשרות רעיונות זרמו אלינו בלי הפסקה עם המלצות לפעילויות לילדים, אבל אם נעצור רגע לחשוב על זה, מה המטרה של כל אלה?

שרון רחל פלג
כא באדר התשפ
,
17 במרץ, 2020 11:23

צילום: shutterstock

יום ראשון של חופשת הקורונה (שכולם כולל כולם בבית) מגיע לסיומו. עשרות ווטסאפים ומיילים זרמו אלינו בלי הפסקה עם אתרי פעילויות לילדים, סרטונים מומלצים, יצירות להכנה בבית, תרגילי ספורט הזויים בשיתוף ההורים, ומה לא?! העיקר שלא נשתגע.

במקביל בפייסבוק, רצו לא מעט פוסטים עם הומור שחור מאלה שכבר השתגעו. סרטון אחד שרץ חזק - עם אחד שפנה אל ההורים, וביקש שלא נגיד לילדים שאנחנו לא יודעים מה לעשות איתם, ושלא ניתן להם את ההרגשה שאנחנו מתוסכלים מהמצב. הוא הסביר שיש פה הזדמנות סופסוף לזמן אמיתי עם הילדים שלנו, עם המשפחה שלנו, בלי קניונים, בלי לקפוץ מאטרקציה לאטרקציה, זמן להיות בבית עם היקרים לנו מכל.

באופן אישי, התחברתי לחלק ממה שהוא אמר, אבל אני מרגישה שיש מקום להרגיע גם את מי שלא. נראה לי לגמרי לגיטימי, לא לראות במציאות שנקלענו אליה הזדמנות נדירה ותענוג צרוף שנפל בחלקנו. כולנו אוהבים את הילדים שלנו אבל שמחים מאוד להביא אותם כל בוקר לגן או להיפרד מהם בדרכם לבית הספר. הזמן הרצוף עם הילדים בבית הוא לא דבר קל לרובנו. קשה להיות כל הזמן בתפקיד, בפועל.

אז קודם כל, צריך לומר שזה טבעי אם אנחנו מבואסים מהמצב, זה לא עושה אותנו הורים פחות טובים או פחות אוהבים. אני בהחלט מסכימה, שלא נכון להעביר לילדים את המסר שהם נטל עצום ומכביד. בעיקר, כי הם לא באמת צריכים להיות, ואם אנחנו מרגישים שהם כן, אז הגיע זמן לקחת צעד אחורה ואין זמן טוב יותר מעכשיו.

איך? להעביר לילדים את האחריות על הזמן שלהם. אנחנו לא צריכים להיות אחראים למלא להם את הזמן בפעילויות מגוונות משעת הקימה ועד לשעת השינה, וגם לא טוב אם נעשה זאת. קודם כל, סביר להניח שהילדים לא יהיו מרוצים ונקבל כל הזמן תלונות. וגם אם הן יהיו מרוצים, במהרה נהיה אנחנו מותשים, ואז מה? אבל גם ובעיקר, כי אנחנו לא רוצים להשאיר אותם תלויים בנו. המטרה שלנו כהורים - היא לגדל ילדים שמסוגלים להתמודד עם זמן פנוי ואפילו ליהנות ממנו ולפרוח.

בואו נחשוב רגע על עצמנו – מה אנחנו אוהבים לעשות בבית ובסביבתו? מה מהנה אותנו? אני אוהבת לתפור, לעבוד בגינה כשנעים בחוץ. אני נהנית לשפץ רהיטים ישנים, לצבוע, לשייף. הספורט שלי הוא שחייה, אבל בגלל המצב סגרו את הבריכה אז יצאתי עם הילדים בבוקר לסיבוב ריצה קלה. האיש שלי נהנה מספר טוב, מטיול. פעם הוא אהב נגרות. לאחרונה עולם התכנות כבש אותו.

גם הילדים שלנו יכולים למצוא מה לעשות עם הזמן שלהם. מטבעם הם סקרנים ונהנים מהדברים הפשוטים והכול חדש וטרי להם. אם נאמין בהם, שהם לא צריכים אותנו כל רגע ורגע, ונסמוך עליהם שהם יכולים להסתדר מעולה בעצמם, ואפילו ליהנות מהזמן שלהם, נאפשר להם באמת להתנהל כך. כי אין באמת שעמום – יש רק ילד שמשעמם לו, כי כך הוא בוחר שיהיה לו או כך הוא בוחר להראות לנו. וגם זה בסדר.

אם לא נילחץ מכך ש'משעמם לו' ייתכן שהוא יבחר אחרת. ואם לא, אז לא. אחריות הפגת השעמום לא מוטלת עלינו. אם הוא רוצה משהו לעשות, יש רשימה מכובדת של עבודות בית מכל הסוגים, וגם פסח מתקרב. במסגרת סדר היום שלנו כללנו תפילה משותפת, עבודות בית, ספורט, זמן התקדמות בלימודים, זמן מחשב מוגבל, והרבה זמן חופשי ליצירתיות.

 

חופשה טובה ובריאה! וקצרה.  

לטורים קודמים

 

הכותבת: שרון רחל פלג, אם לחמישה, מנחת הורים ומורים בגישת שפר, מורה לעברית וסטודנטית לתואר שני במחשבת ישראל ובחינוך.

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

חגית משה צילום: כיפה

חגית משה במחאת העובדים הסוציאלים: "המגזר הציבורי לא שמן כמו שעושים ממנו"

קרא עוד