בדידות וזיקנה: איך להיות שמחים בגיל השלישי?

הפרישה מהעבודה, התרופפות הקשר בין הילדים להוריהם, והתחושה שנשארו מאחור הן רק חלק מהסיבות בגללן בני הגיל השלישי מרגישים בודדים. אז מה אנחנו יכולים לעשות על מנת לגרום להם להישאר בריאים ושמחים?

חדשות כיפה מירית הופמן 20/02/20 10:47 כה בשבט התשפ

בדידות וזיקנה: איך להיות שמחים בגיל השלישי?
צילום: shutterstock

"אל תשליכני לעת זיקנה ככלות כוחי אל תעזבני"..

הזיקנה בישראל יוצרת אצל רבים בדידות שמתאפיינת בסממנים פיזיים, נפשיים (דיכאון), ביולוגיים, קוגניטיביים, כלכליים, ערכיים וחברתיים.

נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי 33% מן מהקשישים בגילאי 65-74 חשים בדידות לעיתים קרובות. בקרב גילאי 75 ומעלה עולה שיעור תחושת הבדידות ל-42%. שיעור תחושת הבדידות בקרב הקשישות גבוה יותר מאשר בקרב הקשישים- 43% לעומת 27%.

בואו נדבר על מקצת מן הסיבות לבדידות בקרב הקשישים:

  • פרישה מהעבודה- היציאה לפנסיה והמעבר מאורח חיים פעיל לשגרה חדשה ולא מוכרת, הכוללת שפע זמן פנוי, עלולים לגרום לתחושה של חוסר חיוניות, חוסר שייכות ואי תרומה לחברה, מה שעלול להוביל לעיתים קרובות לבדידות.

  • התרופפות הקשר בין הילדים להוריהם המזדקנים- העומס בו נמצאים אנשים בימינו והצורך להספיק לעשות הכל, עלול לגרום לכך שהילדים אינם מפנים זמן מספיק להוריהם. פעמים רבות מוצאים עצמם קשישים במפגשים משפחתיים כמאזינים ולא כמשתתפים פעילים בשיחה. במצבים הקשים יותר, יש תחושה שהאדם נהפך לנטל על משפחתו או על החברה, וזה בהחלט יכול להיות מקור למחשבות אובדניות, דיכאון וייאוש.

  • ההרגשה שנשארו מאחור- זקנים רבים מרגישים שאינם מספיק מוכנים להתמודד עם העולם המודרני ושחסר להם את הכלים להבין את פלאי הטכנולוגיה ואת שפת המחשבים. דבר זה מקשה עליהם לתקשר בקלות עם העולם החדש, ויוצר אצלם בדידות.

  • התאלמנות- בן הזוג נותר לבדו בודד ועצוב. אין לו עם מי לבלות את הזמן או עם מי לאכול את הארוחות היומיות כפי שהיה רגיל אליהם. זה עלול להוביל לתזונה לא מאוזנת (הרי אין כבר מי שידאג לו וגם פחות נעים לאכול לבד). בנוסף ייתכן כי פעילות גופנית שהייתה משותפת לשני בני הזוג, כגון הליכה, פסקה. חוסר האפשרות לשתף מישהו בחוויות ובבעיות היומיומיום עלול להוביל לתחושת בדידות ועצבות. הפסקת התזונה המאוזנת והפעילות הגופנית עלולים לגרום למחלות כגון סכרת, לחץ דם ומחלות לב. חוסר האינטראקציה השוטפת עשוי לגרום לבעיות ומחלות זיכרון, כגון דמנציה ואלצהיימר .

מה ניתן לעשות כדי לסייע ולעצור את הבדידות המאיימת?

ככל שזמנו של הקשיש יהיה עשיר יותר בעשייה, כך תפוג תחושת בדידותו.

  • רצוי לדאוג ולשמור על קשרים של ההורים עם בני המשפחה המורחבת. שיחת טלפון יומית/שבועית, הדורשת בשלומו של הקשיש ולשמוע קצת על יומו, תקל מאוד על תחושת הבדידות והדיכאון. השתתפות בימי הולדת, אירועים בבתי הספר ובגנים של הנכדים, וסיוע בביביסיטר עוזרים מאד לתחושת השייכות במשפחה. כמו כן, כל פעילות חברתית כחוויה משותפת בין בני המשפחה יכולה למגר את תחושת הבדידות בהם שורים הקשישים ולקרב בין הדורות. 

  • סיוע להורים הקשישים למצוא פעילויות חדשות בהן הם יכולים לחוש סיפוק עצמי כמו לימודים, תחביבים חדשים.

  • התנדבות יכולה לתרום לתחושת הערך העצמי, לסייע בהפגת תחושת חוסר השייכות, ולהסרת הבדידות הפיזית.

  • מועדונים חברתיים או מרכזי יום לקשיש בהם מתקיימות פעילויות תרבותיות מגוונות יכולים לסייע ליצור מעגלים חברתיים חדשים. 

  • פעילות גופנית תואמת גיל ותיפקוד כגון- תרגול מדיטציה, יוגה, הליכה וכל פעילות מרגיעה אחרת תורמת למצבו הנפשי של הקשיש.

ואחתום במילות השיר של יהודית רביץ: 

"הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
ובאת, באת לי בזמן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן..."
 

מירית הופמן, עו"ד לתכנון פיננסי ולגיל השלישי 

לטורים נוספים