אז ממה נובע הקושי להתמיד בהחלטה חדשה שלקחנו על עצמנו?
"הקושי נובע מכך שלהחלטות יש משמעויות. מאוד קל לקבל את ההחלטה, אבל מאוד קשה לעמוד במשמעויות שלה. הפער בין הקלות בקבלת החלטה לבין הקושי ביישומה, הוא עצום. למשל, כאשר אדם מחליט ממחר בבוקר להתחיל להתאמן, זו החלטה עם משמעויות. כלומר למחרת, כשהוא חוזר בערב מהעבודה, במקום לאכול ביסלי ושוקולד עליו לנעול נעלי התעמלות ולצאת להתאמן.
חשוב להבין, כי הדבר הקשה ביותר לבני אדם, הוא תנועה, אין קשה מזה. מאחר והמטרה המרכזית של בני האדם, היא לא לזוז, לא לנוע, ולא לשנות שום דבר. לא משנה מה הם אומרים לעצמם, בפועל זה מה שקורה. וההסבר לכך הוא שעוד מימי קדם, בהם היינו מאוד חלשים ולא היו לנו היכולות שיש בידינו היום, בטח לא כלי נשק, אחד הדברים שעזרו לנו להישמר היה להתגונן מספיק טוב ולא לצאת מהמערה, סיבה שהיא קמאית לחלוטין. ככל שאדם זז פחות, הוא מרגיש יותר בטוח. אם כך, שינוי הוא איום על הביטחון. כלומר, המטרה המרכזית שלנו היא לעשות כמה שפחות, כדי להיפגע כמה שפחות. לדוגמה, גבר המעוניין בזוגיות, ברור לו שאם ישאל כל בחורה אם היא מעוניינת לשבת לשתות איתו כוס קפה, הוא יקבל סירובים רבים. ולכן הדרך הטובה להימנע מכך, היא לא לעשות, וככל שהוא יעשה פחות, כך הוא ימנע מעצמו מפלות. מה שמתנגש לחלוטין עם הרעיון של קבלת החלטות ועמידה בהן".
"מקבלים החלטות בלי אחריות"
"בעיה נוספת היא, שמאחר ובני אדם לא מבינים את הפער בין קבלת החלטות לקושי ביישומן, הם מקבלים החלטות בלי אחריות. שהרי אם אדם היה מודע לכך, הוא היה עוצר ואומר: רגע, אני צריך לבחור את ההחלטות שלי בקפידה, אולי אפילו לדרג אותן. כאשר אנשים מקבלים על עצמם החלטות לקראת שנה חדשה, הם שופכים על הדף כל מה שעולה בראשם. הם לא עוצרים ואומרים רגע, לכל החלטה כאן יש משמעויות, שאת רובן המוחלט אני לא אוהב, ולא רוצה לעשות, ומאחר ואיננו מודעים לבעיה, ידינו מאוד קלה על ההדק בקבלת ההחלטות שלנו".
תנו כבוד להחלטות שלכם
"אבל הבעיה החמורה באמת היא, שאנחנו בעצם מרמים את עצמנו. כל שנה אדם מקבל על עצמו 1,000 החלטות, ובסופו של דבר לא עומד באף אחת מהן, והוא לא יודע ומבין, שהפרשנות שלו כלפי עצמו היא - שעליו אי אפשר לסמוך, שהוא לא מסוגל. ובגלל שאנו לא מודעים לכך, אנו מפזרים אין סוף החלטות שממילא אין סיכוי שנעמוד בהן. מצחיק לחשוב, שעד לפני סוף השנה שעברה הוא רץ אחרי הזנב כדי לעמוד במטרות שלו, ועם תחילת השנה החדשה הוא קיבל על עצמו 600 החלטות נוספות, אשר לכל אחת מהן 72 משמעויות, והרי ברור שהוא לא יעמוד בהן, זה ממש זילות ההחלטות. לכן חשוב להבין, כי יש לתת כבוד להחלטות שלנו. קיבלת החלטה? ערוך שיחה עם עצמך ואחר כך עם אחרים, כיצד תוכל להתמיד בה. למשל, אם החלטת השנה ללכת לחדר כושר, חשוב כיצד תוכל ליישם זאת, תאם עם אשתך את לוח הזמנים, קבע עם חבר וכו'. כך הסיכוי שתעמוד בהחלטה עולה לאין ערוך, כי הכנת סביבת הצלחה למשמעויות שלה ונמנעת מהוזלת ההשלכות.
באופן זה, אתה מסתכל על על ההחלטה, על המשמעויות שלה, ואומר וואלה, זה ידרוש ממני לא מעט. כך אתה מקבל את ההחלטה בהתאם ליכולת שלך להתמודד עם המשמעויות, לא סתם. והמשמעות היא אדירה, כי כך מתחיל תהליך חיובי במהלכו עולה הביטחון העצמי של האדם, והיכולת להתמודד מחר בבוקר עם החלטות ומשמעויות נוספות, עולה".
אז מהו האופן הנכון לקבל החלטות?
"חשוב לתעדף אותן באופן כזה, שאקבל את את ההחלטות על פי רמת חוסר שביעות הרצון שלי ביחס לדברים. כלומר, לכל אחד מאיתנו יש שניים שלושה נושאים בחיים שהם המרכז לחוסר שביעות הרצון בחיינו. לדוגמה, מצב של חוסר בזוגיות אך עם רצון גדול לילד. זה דבר שמגדיר בן אדם, הוא חושב על כך מידי לילה וכואב את זה, מה שמוביל לידי פגיעה בביטחון בעצמי, ולחוסר יכולת בקבלת החלטות נוספות. ולכן יש לקחת על עצמנו החלטות כאלה שאי קבלתן, פוגעת באיכות חיינו באופן הגדול ביותר. חשוב להבין, הוכח מחקרית כי עמידה בהחלטה שכזו, משפיעה על יכולותינו לעשות דברים גם בתחומים אחרים. כי אם ראיתי שהצלחתי ואני מסוגל לאחר שהרגשתי תקוע, הדבר גורם לי לחוש בטוח יותר בעצמי. ולכן, יש לתעדף את התחומים בהם אני מרגיש כי אני משלם מחיר כבד מידי, והביטחון העצמי יורד".
ומה יגיד לעצמו מי שנכשל?
"הרבה פעמים כאשר אנו לא עומדים בחלטה, רובנו עוברים לאזור ההלקאה העצמית וחושבים לעצמנו כמה אפסים אנחנו. והדבר משפיע על הביטחון העצמי שלנו, ועל חוויית הערך הכללי שלנו, מה שגם ישפיע על החלטות האחרות שנרצה לקבל. ולכן יש לזכור את כלל החמלה, שאומר דבר פשוט: נגמרו האנשים המושלמים. נשארנו רק אנחנו לצערנו, ועם זה צריך להסתדר. ולכן אם קיבלתי החלטה ולא הצלחתי לעמוד בה, אשאל את עצמי: מה אני יכול ללמוד מכך? מה יכולתי לעשות ולא עשיתי? למשל, אם בפעם הקודמת הלכתי לחדר כושר בלי פרטנר, הפעם אדאג לחברה, או, אם לא תיאמתי בצורה מסודרת עם אשתי מתי מתאים שאצא, הפעם אתאם, וכן על זה הדרך. ושנית, עליי להתייחס לזה כאל למידה על הדרך, ולהזכיר לעצמי את כלל החמלה: אף אחד לא מושלם".