התברכנו בעם עם נתינה גדולה, עמותת "מרפא לחיים" היא אחת מההוכחות לכך. עמותה שחרטה על דגלה את השמחה כערך עליון ופועלת נמרצות על מנת להפיץ אותה בקרב אלו החסרים אותה. המתנדבים שלה פרושים כמעט בכל מקום בארץ והיד עוד נטויה בכל הנוגע למטרות ושאיפות עתידיות. אחד מהמיזמים אותו היא מפעילה נקרא: "בובה לחיים". אורי שוורץ-רכז ארצי בעמותה, מסביר לנו מה עומד מאחורי השם והרעיון: "יש לנו הרבה מאוד מתנדבים, אשר למעשה נפגשים באופן תדיר עם הרבה מאוד ילדים חולים. אנחנו מבקשים מהילדים, לצייר לנו בובה, דמות שהם מתחברים אליה ומשקפת עבורם נחמה ומקור לשאוב ממנו כוח. את הציורים אנו מעבירים לבובנאית יעל אוריאלי, הוגת הרעיון 'בובה מציור', אשר הופכת את הציור לבובה אמיתית. מי שפתחה בפנינו את הפעילות בבית החולים תל השומר היא עמותת 'רחשי לב' הנפלאה, מנכ"ל העמותה שימי גישייד ואמונה פנחסי הרכזת הארצית סייעו לנו באופן מסור ובעזרתם הצלחנו להניע את הפעילות הגדולה הזו בתוך בית החולים".
מי שעומדת בראש הפרוייקט, לקחה על עצמה את ניהולו ונוכחת בכל מפגש של הענקת בובה, היא העיתונאית והסופרת ליהיא לפיד, אישה מיוחדת מאוד. ליהיא מספרת כי הרעיון המרגש מיד כבש את ליבה. "ראיתי זכות גדולה באפשרות להצטרף למעשה טהור כל כך- לשמח ילד או ילדה חולים, לגרום להם לחייך ואולי אפילו להצליח להעניק להם מעט כוח. הפרוייקט הזה כל כולו מלא טוהר ותמימות. ויש בו קסם. הילדים רואים שהדמיון – יכול להפוך למציאות. והמסר הזה- שהילדים מקבלים- שיש כוח לרוח שלהם, למחשבות שלהם, שיש אפשרות שמה שהם מדמיינים - יהפוך למציאות - זה רעיון שמעניק המון עוצמה. בייחוד היות וידוע שכוח הרוח של חולה, ילד וגם מבוגר, הוא מרכיב משמעותי בהצלחת הטיפול"
"פגשנו ילדים שבמהלך שנים עוברים טיפולים כואבים, מתישים ומורכבים. ילדים שהילדות שלהם רצופה לא בגני שעשועים ותנועת נוער אלא מסדרונות בתי חולים וצינורות ובחילות ושיער נושר. שנים של מאבק שהשאירו צלקות על גופם וגם על נפשם.
לראות את הפליאה שלהם כשהם מקבלים את הבובה – זו חוויה מיוחדת ומרגשת שממלאת את הלב.העיניים שלהם נפערות ומיד ממלא חיוך ענק באושר פנים קטנים שהיו מלאים כאב ודאגה. לראות את החיוך הזה- זו מתנה ענקית. וזכות גדולה."
בובה לחייםצילום: באדיבות בעמותה
יחד עם הבובה הילדים מקבלים תעודה רשמית של תאריך יום הולדתה ושמם חתום בה, כך שהם האמנים הבלעדיים והיוצרים שלה. לאחרונה העמיקה העמותה את חוויית קבלת הבובה וצירפה לפרוייקט את ראשי האוהדים של קבוצות הכדורגל מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל באר שבע אשר מצטרפים לחלוקת הבובות לילדים אוהדי הקבוצות.
בובה לחייםצילום: באדיבות בעמותה
"צריך להבין" אומר אורי, "שעבור הילדים, הבובה היא הרבה מעבר לחפץ המיועד למשחק. מהציורים משתקף מצבם הרפואי המורכב וזה דבר לא פשוט בכלל. לפני כחודש הענקנו בובה לילדה החולה בפרכוסים קשים, ולאחר מכן שיתפו אותנו שמרגע שקיבלה את הבובה, בכל התקף פירכוס, היא מחבקת את הבובה חזק. זה מצמרר לחשוב כמה הבובה הפכה לחלק אינטגרלי בהתמודדות שלה עם הקושי".
בובה לחייםצילום: באדיבות העמותה
"למדתי שרוב הדברים שמעסיקים אנשים, נראים מכאן כל כך לא חשובים"
ליהיא: "במהלך הפרוייקט הייתי במחלקה האונקולוגית לילדים הרבה פעמים, וכל פעם כשנכנסתי לשם, התגמדו מיד כל הדברים האחרים. למדתי שרוב הדברים שמעסיקים אנשים, נראים מכאן כל כך לא חשובים. אין דבר מקודש ומשמעותי יותר ממה שקורה מאחורי הדלתות האלו שהמעבר השני שלהן עוסקים בהצלת חיים של ילדים. פגשתי רופאים ורופאות מקצוענים שלא מוותרים, פגשתי אחיות ואחים מסורים שמלווים ילדים לעיתים במהלך חודשים ואפילו שנים, במסירות אין קץ, מכירים אותם כאילו היו חלק ממשפחתם. פגשתי מתנדבים ובנות שירות לאומי שמעסיקות את הילדים בשעות הארוכות - כמו היו חברות גדולות וכמו הם בחוג המתנ"ס ולא בבית חולים. ופגשתי הורים, מכל החברה הישראלית, ועל כתפיהם משקולת כבדה של דאגה. הורים שיום אחד מקבלים את הידיעה הקשה, הנוראה, ועוצרים את חייהם, משאירים את כל ההבל מאחור, ומתגייסים למאבק החשוב מכל: חיי ילדיהם. ורציתי לחבק כל אחד מהם. וידעתי שכל אחד מאיתנו היה יכול להיות במקומם. מרגע שנכנסים אל המחלקה האונקולוגית לילדים אי אפשר שלא להשתאות מול המדע, מול היכולות הרפואיות המדהימות, אך גם אי אפשר שלא לשאת תפילה. תפילה בתקווה ואמונה גדולה למען רפואה שלמה לכל ילדה וילד שנכנסים בשערי המחלקה הזו".
בובה לחייםצילום: באדיבות העמותה
יש סיפור שזכור לך במיוחד?
"הילדה שהכי נגעה לליבי הייתה אולי בת ארבע, מתרוצצת לה קטנה ומתוקה, ללא שיער, מדברת עם כולם, מכירה את כולם. מעל שנתיים היא במחלקה. ולכולם היא הראתה את השמלה החדשה שלה. וכל כך התרגשה מהשמלה. חשבתי על ההתמודדות שלה- ועל היכולת המופלאה של ילדים לשמור על שמחת חיים. היה זה ביום שבו כל אנשי המחלקה היו המומים מכאב וצער בעקבות פטירתה של ילדה אחרת מהמחלקה, בת 9, לאחר שנתיים של טיפולים. הרוח במחלקה הייתה כבדה, ורק הילדה הקטנה הזו, עם השמלה החדשה שלה, הצליחה להחזיר להם את הכוח. בתמימותה הטהורה היא מילאה את כולם תקווה. ובחיוך הגדול שלה".
אם ברצונם לקחת חלק בפעילות העמותה ולאמץ בובה שתשמח ילד או ילדה, אתם מוזמנים ליצור קשר: 026521986, Asafdml@gmail.com או להיכנס לדף הפייסבוק: "קרן ישעי-מרפא לחיים".