די, בואו נודה בזה. האגדה ההיא על סבא וסבתא שמתחננים שהפעם תבואו אליהם כי הייתם מלא פעמים בצד השני - זה כבר לא קורה. במציאות של ימינו הסבא והסבתא חצי-מגדלים את הנכדים ופוגשים אותם מדי שבוע, והאמת שהם כבר נורא עייפים. שוב לבשל, שוב לנקות לפני, שוב לנקות אחרי, שוב לוותר על השנ"צ בחג כי הנכד הקטן בוכה, שוב למצוא את עצמכם שוחים בסלון מלא מגנטים. אחרי שאירחתם בראש השנה וביום כיפור, מגיע לכם לנוח. ליהנות מחג זוגי עם ספר ומלא כוסות תה. אל תדאגו, יש לנו כבר בשבילכם תירוצים מושלמים לילדים.
1. אל תטרחו
הכי טוב זה להפיל את זה עליהם. לגרום להם לחשוב שהם אלו שלא רוצים לבוא, ואתם ברוב טובכם משחררים אותם. "זה בסדר", תאמרו להם בהתחשבות, "זה רחוק, אנחנו מבינים. וגם הייתם בראש השנה, זה ממש בסדר. אנחנו נסתדר, תדאגו לכם - לא לנו". אם אתם סבא וסבתא ממש נחמדים, אתם יכולים להציע לשלוח להם חלק מהאוכל לחג.
2. סבא לא מרגיש טוב
סבא תמיד לא מרגיש טוב. לא כי הוא חולה חלילה, כי הוא סבא. פעם הרגל, פעם הכתף, סבא כבר לא צעיר כמו שהיה פעם. רק תזרקו לילדים משהו קטן על כך שסבא כבר מותש מארגון הבית ומהמטלות המוטלות עליו כשהם מגיעים, והם כבר יבינו את הרמז ויעברו לחם והחמות האחרים.
3. אין בעיה, גם רבקה'לה באה
אתרו את החברה ההיא שאף אחד מהילדים שלכם לא יכול לסבול - זאת ששואלת שאלות ישירות מדי ("מה עם עוד ילד?") שמלטפת בטן של הריונית בלי רשות ("זה בן, בטוח"), שבכל שנות העשרים שלהם ניסתה לשדך להם את בן אחותה ("הוא חמד של בחור") - והזמינו אותה לארוחה. ככה פשוט.
4. תבואו, יש מלא אוכל במקפיא
עם כל האהבה של הילדים שלכם אליכם, הם כנראה אוהבים להגיע לחג משתי סיבות: הראשונה היא בייביסטר, והשנייה היא אוכל. אין כמו האוכל שגדלתם עליו והכי כיף שמבשלים במקומך ובשבילך. אך אם האוכל לא יישמע מבטיח כל כך, כמו לדוגמה כזה שהכנתם לפני ראש השנה והקפאתם לתקופה, יכול להיות שהפעם הם יוותרו מיוזמתם.
5. "יש אצלנו שבת חזנות"
אין דבר שיותר מייצג את קו התפר שבין הדור המבוגר לדור הצעיר. בעוד שלסבא ולסבתא היא החלום בהתגלמותו, הדור הצעיר רק מחכה שהתפילה הזו תיגמר ושהדודו פישר הזה יסתום כבר. שלא לדבר על הנכדים, שגם ככה מתקשים בלמצוא את עצמם בתוך כל הדפים של הסידור. ככה שגם אם יש לכם וגם אם אין לכם, תמיד תוכלו לספר לילדים שבדיוק לחג/שבת הקרובה מביאים אצלכם את מקהלת החזנים המקומית והם לא יכולים לפספס. הם כבר יפספסו.