מקובל לומר שלמידת חומר לימודים, הנעשית הרבה לפני המבחן, יש מצב שתשכח - זו למשל דוגמא מצוינת לדחיינות. דחיינות היא תופעה אנושית שכיחה בכל הגלובוס לא רק בישראל. בספרדית מכנים אותה Mañana שפירושה מחר. ובישראל נאמר "אחרי החגים" או "אחרי שבת", תמיד ניתן למצוא תירוץ כדי להימנע ממשימות בגלל ומשימות לימודים בפרט. מה שנקרא "תירוצים כמו חול ואין מה לאכול".
כל אחד ואחת מכירים את זה, כשיש מצב פחות נעים, יש נטייה לדחות את התמודדות עם זה למועד מאוחר יותר. יותר קל לדחות מלהתמודד. כך גם לימודים, למידה אמתית מכילה קשיים והתמודדות ולכן קיימת הנטייה לדחות אותה. זו הסיבה שרוב האוכלוסיה הסטודנטיאלית כמו גם תלמידי ותלמידות בית הספר דוחים למידה למבחן בסוף הסמסטר או המחצית, ו לקראת המבחן עצמו. זה דומה לנטייה למלא את מיכל הדלק במכונית, כאשר הנורה כבר נדלקת.
הרצון להימנע מדחייה ולבצע את הנדרש, זה רצון אנושי, לעמוד בביצוע המחויבויות שלקחנו בזמן, משום מה זה לא תמיד הולך, ננסה לפרק ולהבין את הסיבות ובעיקר למצוא את הפתרונות הראויים. חשוב להתייחס לדחיינות כהרגל מגונה שיש לעקור. הרגלים הם פרמטרים המפעילים את המוח באופן אוטומטי. אוטומציה זו לא מאפשרת חשיבה מודעת על כל הפרטים. אך יש אפשרות להשתמש בטכניקות ספציפיות ולא מסובכות כדי להתמודד עם הדחיינות.
כך תשתלטו על הדחיינות:
למידה במנות קטנות:
דחיינות מלווה את רוב משימות החיים, בלמידת נושא לימודים חדש, הדחיינות עלולה להיות קטלנית. למידה של נושא חדשה דומה לבניית מגדל, המידע הוא הלבנים, וחשוב שיהיה זמן לאפשר לחומר שבין הלבנים להתייבש כדי שהמבנה יהיה יציב. כאשר נשב ללמוד רק שבוע לפני המבחן, רמת ההבנה שלנו לעולם לא תהיה דומה להבנה שתושג על ידי למידה בנחת, לאורך כל הסמסטר או המחצית, בפרוסות קטנות.
זמן מבוזבז:
למידה לא יעילה, כאשר הנייד פתוח ועדכונים שוטפים מהרשתות, בליווי הפסקות קפה ארוכות מידי, מענה לטלפונים וכדומה. הפסקות האלה מכונות לא בכדי "כיף מבוזבז" (low density fun). הפתרון הוא לנצל את זמן הלמידה באופן מיטבי, ואז לאפשר לעצמך, כיף אמיתי שמגיע לך עבור הלמידה המצוינת שהשגת מבלי להרגיש אשמה. ההמרה של כיף משמעותי בכיף מבוזבז גורמת מחד להפסקות רבות לא מתוזמנות, המזיקות לרצף הלמידה ולאיכותה וגם לא ממלאות לחלוטין את תחושת הפרס והכיף שאפשר להשיג אחרי למידה משמעותית בסוף היום. הפתרון ביצוע חוזה עצמי בו ההתחייבות היא אישית לעצמי:
לקבוע מספר שעות יעיל 7-8 שעות לימוד מלאות ללא הפרעות יתוגמלו בבילוי אמיתי בסוף יום הלמידה. וזאת ללא אשמה .לראות סרט שרציתם, לפגוש חבר/ה, ללכת למסעדה – אפשר אבל רק לאחר שהרווחת את הזכות לכך בלמידה אפקטיבית.
הגדרת משימות:
לפני תחילת הלמידה, יש לקבוע את המשימות היומיות, ולעשות כל מה שניתן כדי לעמוד בכך. לשם כך חשוב לבחור את המשימות תוך מחשבה ושיקול דעת ותוך התחשבות במה באמת ניתן לסיים באותו היום. בעיקר לשים לב למשימות שלא תמיד תלויות בי.
למשל ניתן להציב משימה של לסיים מספר מסוים של שאלות או עמודים בספר אבל לא להציב משימות שהאחריות לביצוען לא תלויה בך.
דוגמא מתחום המכירות, שתסייע להמחשה, ניתן להתחייב לבצע כמות של 20 טלפונים אך לא בהכרח לסגור 5 עסקאות מכירה. כך גם לא בהכרח נצליח לזכור 40 הגדרות, או לפתור תרגילים מורכבים נכון. במשימות לימודיות כאשר נדרשת רמת הבנה גבוהה לעיתים לא בהכרח נוכל להציב כמטרה להבין, לזכור, לפתור משהו. נוכל להתמודד עם משימה מורכבת שייתכן שההבנה וההצלחה בה עשויה לקחת יותר זמן.
זמן סיום:
לקבוע זמן לסיום הלמידה היומית ולעמוד בכך. הידיעה שבשעה מסוימת 16 או 18 הלמידה מסתיימת, תאפשר לך לעמוד בכך בקלות רבה יותר. למשל א.נשים בעלי משפחה או עיסוקים חשובים אחרים, מנצלים טוב יותר את הזמן המושקע בלמידה. בנוסף כאשר יודעים את שעת הסיום קל יותר לנטרל שיחות טלפון או מטלות אחרות לשעת הסיום.
שיטת פומדורה:
ללמוד 25 דקות ברצף ללא הסחות דעת. ואז לקחת 5 דקות הפסקה. לתכנן כמה כאלה ניתן לעשות ברצף למשל 4-5 ואז הפסקה של חצי שעה וחוזר חלילה. הלמידה תתבצע ברצף וללא הפרעות ותהיה משמעותית ואפקטיבית.
ד"ר רועי יוזביץ', מרצה וחוקר במחלקה למדעי המחשב אוניברסיטת אריאל.
חוקר ישראלי רב תחומי לנושאי בינה מלאכותית ושיטות למידה. מחבר ארבעה ספרים בנושא מצוינות, אינטליגנציה, חשיבה ולמידה.מפעיל ערוץ יוטיוב פילוסופי (קישור כאן) ומרצה מבוקש זה עשרות שנים בנושאים מגוונים.