לפני כמה שנים, בסוף השיעור, הוא ניגש אליי ואמר לי כזה בצחוק, "בחייאת המחנך, בבקשה תרחם עליי בתעודה. בפעם שעברה הייתה לנו חתיכת שבת שחורה בגלל שכתבת לי: כדאי לך להשתדל יותר".
"מה זאת אומרת?", שאלתי.
"זאת אומרת שאבא שלי כבר הבטיח לקנות לי כרטיסים למשחק של 'הפועל' בתנאי כמובן שאביא תעודה טובה, ואז הוא קרא את הערה הזו שלך ואמר לי: 'אתה רואה, אפילו המחנך שלך כותב שאתה מסוגל ליותר! למה אתה לא משקיע? זה העתיד שלך! מילא היית טיפש, אבל אתה חכם. ברגע שתשקיע ותראה שנתת את כולך אני אקנה לך, והתחילה לנו בבית מלחמת עולם וצעקות כי אני אמרתי לו שאני באמת לא מסוגל ליותר, וכל השבת לא דיברנו ובקושי יצאתי מהחדר שלי מרוב עצבים. אז בבקשה עכשיו תרחם עליי ותיתן לי הערות טובות".
-
עוד באותו נושארעיונות לפעילות עם הילדים בחופשים
09/09/21 12:57
איך אפשר לכתוב תעודה מבלי שהיד תרעד לך?
נזכרתי דווקא עכשיו בהערה הזו של התלמיד שלי, ומאז כשאני כותב הערה או ציון אני לא חושב רק על התלמיד אלא גם על אמא ואבא שלו, ועל האחים הקטנים שלו ועל כל המשפחה שהולכת להיות מושפעת מהתעודה הזו.
נהוג שסופרי סת"ם הולכים בכל פעם למקווה לפני שהם כותבים את האותיות של ספר התורה, איך אפשר לכתוב תעודה מבלי שהיד תרעד לך? הרי אם תהיה טעות בספר תורה הוא ייפסל וזה דבר נורא, אבל בכל זאת לא פגענו והרסנו והחרבנו אף נשמה. אבל אם פקששת בציון או לא כתבת את ההערה שלך במידת הרחמים, אתה יכול ממש להחריב את הדימוי של הילד הזה ועל הדרך להרוס לכל המשפחה שלו את השבת. מפחיד.
בלי קשר לציונים בתעודה, תרימו לילדים שלכם
מאות אלפי תלמידים סיימו את לימודיהם. חושבים שזה קל? נסו לשבת בכיתה שעה אחת ועל כל דבר אתם צריכים לקבל רשות: רשות לדבר, רשות ללכת לשירותים, רשות לאוכל, ובנוסף מצפים מכם להקשיב יפה למורה ולשמוע חומר שלפעמים עלול להיות משעמם להחריד.
הילדים שלכם סיימו את שנת הלימודים ולפני שהסתכלתם בכלל בתעודה זה הזמן להרים להם על המסע המפרך שלהם. עד עכשיו אני זוכר את זוג ההורים שפגשתי בבית קפה, שישבו ליד ילדיהם והזמינו לו וופל בלגי יום לפני חלוקת התעודות. ניגשתי אז ואמרתי להם בצחוק שמחלקים תעודות רק מחר. "בדיוק", ענה לי האבא, "בגלל זה אנחנו חוגגים איתו כבר היום, להראות לו שהאהבה והערכה שלנו כלפיו לא תלויה בשום דבר". מוזמנים לאמץ.