בגיל שנה ושלושה חודשים הבן שלי הפסיק לדבר, אחרי חיסון שקיבל.
אז, לא ידעתי ריקול הילינג ואת דרכי הטיפול שאני יודעת היום.
לא היה טיפול מוכר שלא ניסיתי, אפילו נסעתי איתו לרופא בירדן, הומאופתים, נוירולוגים ,רופאים בחו"ל, עשיתי מגה דוז של ויטמין A ועוד.. . מעל שנתיים של שתיקה, ותסכול. הילד לא הוציא הגה מפיו.
התסכול היה רב, החששות גאו והעצב התעצם.
באחד הימים חזרתי הביתה וראיתי אותו מחטט בתיק שלי.
המשכתי כרגיל לדבר איתו, ושאלתי "מה אתה מחפש? " ופתאום הוא ענה לי " מ-ת-נ-ה".
אני זוכרת את גל ההתרגשות שעבר לי בגוף וחנק אותי בדמעות של אושר על המתנה הזאת.
עמדתי כמה דקות כשצמרמורות ועגלי זיעה מאושר עוטפות את גופי, ללא מילים. מסתכלת על הנס ולא מאמינה.
הוא היה אז בן שלוש וחצי.
כשלמדתי ריקול הילינג, שהיא שיטת ריפוי באמצעות זיכרונות, וחקרתי על ההיסטוריה המשפחתית של משפחתי, גיליתי שאמא שלי נכנסה לגטו בדיוק כשהיתה בת שנה ושלושה חודשים, ויצאה מהגטו שהיתה בת שלוש וחצי.
בדיוק בתקופה שהבן שלי לא דיבר.
דור שלישי לשואה אמרתי לעצמי.
הדיוק באורך התקופה, 63 שנים אחרי שאימי נכנסה לגטו, העביר בי צמרמורת בכל הגוף.
סבתא שלי האמינה שבגלל שהיא היתה בשקט ולא דיברה בגטו, לא תפסו אותם ברגעי סכנה והיו רבים כאלה, ולתפיסתה, בזכות השתיקה היא ניצלה.
אמא סיפרה זכרון שהיא, הוריה ואחותה הקטנה צביה הסתתרו מתחת לנסורת. הגרמנים עברו לידם ולא תפסו אותם.
ספרתי לבן שלי את הסיפור על המוח ההשרדותי שהאמין שהשתיקה של אמא הצילה ממוות.
זה היה אחרי שהוא כבר דיבר מילים בודדות , זה שיפר את הורבאליות שלו, הוא התחיל לחבר משפטים ולדבר שוטף לאחר שסיפרתי לו את הסיפור.
לעולם לא נשכח את הסבל שעברו משפחותינו בשואה. בטיפולים השונים אני שוב ושוב מעלה למטופלים מהתת מודע את הזכרונות ההשרדותיים שמנהלים אותנו, הרבה מהם מתקופת השואה, אצל אנשים שהם דור שני ושלישי לזוועה ומדהים כיצד זה משפיע עלינו עד היום.
גלי טל, מטפלת בריקול הילינג וביוארגונומי