הנער סבל מחרדה קיצונית עד שלא היה מסוגל להגיע לישיבה

רוב הפחדים מגיעים כתוצאה של חוויה שלילית אחת או יותר שנחוו עוד משחר ילדותינו. אז, אותה חוויה שלילית או טראומתית הותירה חותם בל יימחה בתת המודע (הנמצא ברובד התחתון של המוח) ומאז לא מניחה לנו וטורדת את שלוות נפשנו

רינת יונגר 31/05/22 14:36 א בסיון התשפב

הנער סבל מחרדה קיצונית עד שלא היה מסוגל להגיע לישיבה
אילוסטרציה, צילום: Mendy Hechtman/FLASH90

במסגרת עבודתי כמטפלת רגשית אני נפגשת עם לא מעט אנשים בשכבות גיל שונות, גברים ונשים, בני נוער וילדים הסובלים מפחדים רבים, שונים ומגוונים. הפחדים מורגשים אצל כל אדם בצורה אחרת  ומתקיפים בזמנים שונים. פעמים רבות פחדים אלו מפריעים לזרימת החיים, פוגעים בתפקוד היומיומי, מחלישים אותנו, והגרוע מכל גורמים לנו לחוות את המציאות בצורה מאיימת, שלילית וקודרת.

מה המקור לחרדות? 

רוב הפחדים מגיעים כתוצאה של חוויה שלילית אחת או יותר שנחוו עוד משחר ילדותינו. אז, אותה חוויה שלילית או טראומתית הותירה חותם בל יימחה בתת המודע (הנמצא ברובד התחתון של המוח) ומאז לא מניחה לנו וטורדת את שלוות נפשנו. 

במצב מתוקן, פעוט בגיל הרך זקוק לתנאים אופטימליים בכדי להתפתח נכון, על מנת להיות שמח וחיוני, לחיות ולהתנהל מתוך תחושת ביטחון. כחלק משגרת החיים, המבנה המשפחתי המושלם ליצירת תחושת ביטחון לא תמיד קיים בנמצא. 

כתוצאה מקשיי החיים אותם חוו הורינו ואולי אף הוריהם והורי הוריהם בגלות הקשה, כעולים חדשים בקשיים של עוני ומחסור, ויותר מכך,יכול להיות ואף אנו עצמינו חווינו חוויה של אובדן אדם יקר, יתמות, גירושין, אפליה, מתיחות בין הורים וכיוצ"ב. מצבים מעין אלו גורמים לתחושות של חוסר יציבות, פחדים, חרדות, חששות, חוסר ביטחון ועוד.  

מאידך, ייתכן כי הילדות נחוותה אצלנו כתקופה חיובית בה לא חסר לנו מאומה. הרגשנו עטופים, מוגנים, בטוחים ולכאורה, "עשירים" רגשית. תחושות שהובילו אותנו להרגשה של "אנחנו הכי טובים" "הכי יפים" "יודעים טוב מכולם" ו"הכי מושלמים", או-אז מתפתחת תחושת יהירות וגאווה, שמקורה הוא פיצוי של חסך הנובע מפחד. כל זה נצרב באזור תת-המודע ועובר מדור לדור, ובהשפעת כל זה התעצב הדימוי העצמי של אישיותינו.

כבר בהיותנו ילדים, חיקינו ופיתחנו דפוסי התנהגויות. לרוב, העתקנו אותם מבית הורינו, או במקום אחר בו גדלנו. דפוסים אלו מהווים מנגנוני הגנה כדי להתמודד ולשרוד. מנגנוני ההגנה השכיחים יכולים להתבטא בהתנהגות סימפטומטית של תלות רגשית בזולת, חוסר ביטחון, דימוי עצמי שלילי, כעסים, שתלטנות, גאוותנות, רגשי נחיתות, חרדתיות עד כדי כפייתיות ואכילה רגשית לסוגיה כמו הרעבה עצמית (אנורקסיה) או אכילת יתר ללא שליטה (בולמיה) ועוד.

מוצאים אנו את עצמינו פעמים רבות בתסבוכים לא קלים. אך, לאמיתו של דבר זה לא באמת מי שאנחנו. זה משהו או מישהו או אפילו כוח אחר שמשתלט עלינו, סוחט אותנו ולא נותן לנו מנוח. זה יכול להיות אחד ההורים, דודים, מורים או כל דמות אחרת שהשפיעה עלינו ונכווינו ממנה. 

המציאות הנכונה היא שזה לא מי שאני באמת. זוהי המסכה המדברת מגרוני. להיות כמו הבת של המשפחה ההיא, כמו הבן של השכן ההוא, ומה יחשבו עלי, ובעצם, מי אני באמת?! וכאן, הפחד והתסכול משגשגים באפילה עד לכדי דכאון ומדחי אל דחי חלילה. 

הפתרון לכך הוא לנסות להגיע למקום השלם בתוכי. לחיות במצב של שלמות עצמית על ידי גילוי האני האמיתי, להיות חופשי מהכוח המעיק והמשתלט של הפחד. וכך לנהל חיים שמחים ומשמעותיים, כפי צוואתו של ר' אליעזר לבנו הבעש"ט הקדוש:  "בני! אל תירא מאף אחד ומשום דבר שבעולם רק מהקב"ה". לשם כך, חשוב להיוועץ באנשי מקצוע ולפנות בעת הצורך לטיפול רגשי מקצועי בכדי לתת מענה לקשיים ולהפסיק לסבול. 

הנה דוגמא מטיפול: 

ניר, נער מתבגר כבן 16.5 נבון ומוכשר, סובל מעל שנתיים מחרדות ופחדים, עד כדי כך שלא היה מסוגל להגיע לישיבה התיכונית בה למד, כי משהגיע, חווה תחושת שיתוק כתוצאה מפחד שהשתלט עליו.  כמנהגו, התקשר לאמו מהדרך ובמקרים מסוימים ובעידודה לעיתים אף פשוט חזר חזרה לביתו.

אמו של ניר פנתה אליי לייעוץ, ומתוך האבחון של ניר עלה, כי אמו אמנם אם טובה מאוד ומסורה אך חרדתית, כאשר ניכרים אצלה אותות מצוקה של פחדים אותם היא מעבירה לבנה האהוב בתת מודע, וניר מרגיש כי "הוא לא יכול בלעדיה", דואג וחרד לה.

עוד עלה מן האבחון, כי הקשר בין ניר לאביו מאוד קר וענייני. בנוסף, ישנה אחות נוספת במשפחה, שמקבלת את מירב תשומת הלב מאביה. כמו-כן, האווירה בין ההורים מתוחה ולחוצה, דבר שמוסיף לרגשותיו השליליים של ניר.

ניר נכנס לטיפול וכן הוריו לטיפול זוגי והנחיית הורים. הרגשות השליליים התחלפו, ב"ה, ברגשות חיוביים. ניר בגר בטיפול וכיום הוא במקום חדש, משוחרר ומואר. התקשורת עם אביו יותר זורמת ונרקמה מערכת יחסים ביניהם מבינה ומכילה, וכן התקשורת בין הוריו הפכה לטובה ובריאה לאין ערוך.

הכותבת, רינת יונגר, הינה מטפלת רגשית, יועצת זוגית ומנחת הורים משפחתית מפתחת שיטת טיפול ייחודית לפי תורת הבעש"ט - "שלוש תנועות בנפש: הכנעה, הבדלה, המתקה". לתגובות, הארות ושאלות: rinat.yunger@gmail.com

 

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר