שיטת "שגר ושכח"? כך ננהל תקשורת בריאה עם המורים של ילדינו

רק הורה שמעורב באופן מאוזן ובריא בקורות הילד שלו, הורה שמבין שהאחריות ההורית היא עליו בלבד בכל רגע, רק הורה כזה יוכל לקיים תקשורת רציפה, שאינה מתערבת באחריות המסגרת החינוכית

אורה פולק 21/12/21 12:39 יז בטבת התשפב

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

אני רוצה להאמין שכל הורה ששולח את הילד שלו למסגרת חינוכית עושה עבודת חקר קטנה לגבי המסגרת החינוכית של בנו, ומברר גם על אנשי החינוך באותה המסגרת. בבירור שעושה ההורה, הוא בודק האם תפיסת העולם החינוכית של המסגרת מתאימה לתפיסת עולמו החינוכית, מהן נקודות הממשק והחיבור בין המסגרת החינוכית ובין הבית, מה הן נקודות המחלוקת והאם אפשר לחיות עם נקודות המחלוקת בשלום.

ההורה מברר האם הוא סומך על הצוות החינוכי כאנשים וכבעלי תפקיד הוראה, והאם כשהוא ישלח את הילד שלו ללמוד מאותם אנשים הוא יוכל להיות בלב שקט, שהדמויות שהוא פוגש תהיינה מיטיבות. 

בהרבה מקרים בהם אני פוגשת הורים שמגיעים אלי לתהליך של הדרכת הורים, ואני מבינה כי יש לא מעט הורים שהתבלבלו מעט. מהרגע בו הם בחרו את המסגרת החינוכית עבור הילד שלהם, אחרי שעשו מחקר ובדקו שאכן המסגרת מתאימה, הם משחררים מהאחריות ההורית בכל מה שקשור לעניינים חינוכיים. 

הבלבול נובע כנראה מהביטחון והאמון של ההורים במסגרת החינוכית, ומתקווה שהמסגרת ואנשי המקצוע שבו ידעו להוביל את הילד שלהם בצורה הכי מדויקת עבורו, משהו בסגנון "שגר ושכח". זה יופי שהורה מצליח להגיע לרמת ביטחון ואמון כאלה אך נראה לי שזו טעות גדולה. האחריות ההורית תמיד נמצאת בתחום ההורה, גם אם הילד נמצא תחת השגחה של מישהו אחר, מישהו מטעמו של ההורה.

גם אחרי שאנחנו ההורים, בדקנו ובחרנו את המסגרת שנראית לנו המתאימה ביותר עבור הילד שלנו, גם אז אנחנו הם האחראים הבלעדיים על הילד. אין אף אחד בעולם שידאג, יתאמץ וייעשה כל שביכולתו כמונו ההורים, עבור הילד שלנו.

בתוך גן או כיתה ישנם 30 ילדים עם איש צוות אחד או שניים, ולאנשי הצוות יש תחומי אחריות רבים: הקניית ידע, דאגה לביטחונם האישי של כל הילדים, מילוי דוחות שונים ועוד הרבה עבודה שלא מאפשרת להם להצליח לראות דווקא את הילד שלנו מול העיניים שלהם בכל רגע נתון. אם נודה על האמת, גם לנו ההורים זה אתגר לא קטן אבל זו היא חובתנו ההורית.

כשנבין שאנשי המקצוע בתוך המסגרות החינוכיות מוגבלים ועמוסים מאד לא נאפשר לילד שלנו להתהלך ללא האחריות שלנו. אכן, הפיתוי הוא גדול, לשלוח בכל בוקר את הילד ולדעת שמשהו אחר לוקח את האחריות ועושה את העבודה במקומנו אבל זו תהיה טעות גדולה ליפול לפיתוי הזה.

רק הורה שמעורב באופן מאוזן ובריא בקורות הילד שלו, הורה שמבין שהאחריות ההורית היא עליו ועליו בלבד בכל רגע ורגע, רק הורה כזה יהיה הורה שנמצא בתקשורת רצופה, שאינה מתערבת ופוגעת בתחום האחריות של המסגרת החינוכית ואנשי המקצוע. רק הורה כזה יצליח להגדיר יעדים עבור הילד שלו ולפעול מתוך שיתוף פעולה, ובע"ה גם לגייס את הילד לטובתו שלו.

אספת ההורים הפרטנית, בה פוגש ההורה את הצוות המקצועי והחינוכי, היא נקודת קצה שבה נעשה סיכום של תהליך. ההכרח שההורה יהיה בתקשורת שוטפת ולא מעיקה עם הצוות, כאשר ההורה זמין עבורו. שליחת הודעה למורה או גננת בבקשה מהם לשמוע מה שלום הילד שלכם, איך הם חווים אותו מבחינה רגשית, מבחינה חברתית ומבחינה לימודית (ולא סתם הבחינות השונות מופיעות בסדר הנ"ל). קביעת שיחה טלפונית פעם בכמה שבועות תיתן לכם הבנה קבועה איפה הילד שלכם נמצא, מה הוא עובר, במה ניתן לחזק ואיפה חשוב להרפות, תזכו לשמוע מחמאות ולא רק מה דרוש שינוי ותיקון.

מסגרות חינוכיות ואנשי הוראה מעריכים הורים מעורבים ולא מתערבים, הם נוטים להקשיב ברוב קשב לדעת ההורית, מתוך הבנה כי יש כאן הורה שמחזיק את האחריות ההורית, ולא משליך אותה על הצוות המקצועי.

חשוב לזכור שהמסגרת החינוכית היא גורם אחד מתוך מספר גורמים שמעורבים בהכוונתו של הילד שלכם. המוקד העיקרי הוא הבית, הם ההורים והקשר שאתם ההורים בונים בינכם ובין הילד שלכם, כל השאר הם תוספות חשובות לצמיחה בריאה ומיטיבה עבור הילד שלכם.

קחו אחריות.

אורה פולק

מומחית להורות I טיפול רגשי בגיל הרך

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר