החודש אנחנו מציינים את חודש המודעות לאימוץ בכל העולם. אני מסתובבת כבר שנים עם חלום להפוך למשפחת אומנה, אם הייתי לבדי בעולם כנראה שכבר הייתי מגשימה את החלום, אך מאחר שאני קשורה באהבה בעוד אנשים והם פחות בעניין, אז נשאר אצלי בגדר חלום, אבל הנושא נשאר קרוב ללב.
זכיתי ואני חברה בקהילה שיש בה מספר משפחות לא מבוטל שמימשו את החלום שלי. אצלם בתוך הבית ומתוך התעניינות בנושא שוחחתי עם חברותי, האימהות במשפחות הללו ולמדתי דברים מרתקים שגרמו לי להבין שזו גדולה להיות משפחת אומנה.
למדתי שזוהי משימה משפחתית, זה לא רק שאבא ואמא מחליטים שמתגייסים למען הפרויקט. כל בני המשפחה יהפכו להיות שותפים ולכן כולם, ממש כולם צריכים להיות מעורבים בתהליך מרגע המחשבה עליו ועד למימוש שלו וכמובן שתוך כדי.
רובנו רגילים לנתינה שהיא חד פעמית, עוצרים את מרוץ החיים, עושים מעשה גדול וממשיכים עם החיים. כאן הבנתי שזוהי נתינה מסוג אחר, נתינה שמשתלבת בתוך החיים, מתווסף ילד למשפחה והמשפחה ממשיכה את החיים, את היומיום שלה, את החופשות, את האתגרים. הכל ממשיך עם ערך מוסף גדול ומשמעותי.
לרוב משפחת אומנה הופכת להיות כזו בשלב מתקדם של החיים, כאשר המשפחה כבר לא צעירה ועם ילדים קטנטנים. במשפחות כאלה ההורים, באופן טבעי, הם בעלי ניסיון בהורות וראו דבר או שניים, התמודדו עם אתגרים חינוכיים כאלה ואחרים. כשמשפחה בוחרת להיות למשפחת אומנה ההורים מבינים שהם עשויים להיתקל בהתמודדויות שטרם פגשו, להידרש לשאלות שעוד אף פעם לא נדרשו אליהם. ההורים מבינים שהם עומדים בפני תהליך של למידה והתחדשות ביחס לילד שיצטרף למשפחה וביחס למשפחה הביולוגית שלהם עם השינוי שהם עומדים לחוות, אלו הורים שנדרשים להרבה ענווה.
אפשר לתאר את חווית משפחות האומנה כחוויית נסיעה ברכבת הרים. יש עליות איטיות ואחר כך יכולות להגיע ירידות מהירות ותלולות, ישנם סיבובים חדים כשאין למשפחה מושג מה הם הולכים לפגוש בסיום הסיבוב, יש דרך מלאה בהפתעות. לעיתים הפתעות נעימות ולפעמים פחות.
כיום בישראל יש לא מעט ילדים שמחכים למשפחה חמה ואוהבת שתפתח עבורם את הלב ואת הדלת, משפחה שתהפוך עבור הילדים האלה לאדמה יציבה שתגדל אותם להיות אנשים טובים, בעלי ביטחון עצמי ויכולת לתת אמון בבני אדם.
בואו נחשוב כולנו ברצינות על האפשרות הזו, אפשרות שהיא הזדמנות לצמיחה וגדילה עבור המשפחה עצמה לא פחות מאשר הילד שזוכה להיכנס אל אותה משפחה הביתה.
כמובן שנבדוק האם אכן האתגר הזה מתאים לנו ולילדים שלנו, ואם נמצא שכן – זכינו במעשה חסד גדול וחשוב.
אורה פולק
מומחית להורות וטיפול רגשי בגיל הרך