חודש אלול, ימים נוראים, יום הדין מתקרב, וילדינו בעיצומו של החופש הגדול, אין בתי ספר וגנים שיספרו להם על החודש המיוחד הזה, אז מה אנחנו, ההורים, יכולים ללמד את ילדינו בימים אלו?
בתפקידנו כהורים אנחנו מוצאים את עצמינו מול מידת הדין - "כנס עכשיו לחדר עכשיו אם לא אז..." וגם מחנכים את הילדים ללמוד מהי מהות הסליחה - "דבר ראשון תבקש מאחותך סליחה שהכנסת לה אצבע לעין"
מה קורה לנו בימים אלו ואיך נצליח להעביר את התחושות והלימוד הנכון לילדינו? השאלה היא איך ניתן לקשר את חודש אלול למושגים הגדולים האלה שמדברים על הקשר בין ישראל לה'? נתחיל בסור מרע,
חודש אלול המתחיל להקיף אותנו מכל עבריו נוסך בנו תחושה של חשבון נפש, יש כמובן עניין גדול בכך אבל זה יכול גם להוביל לקפדנות יתירה כלפי עצמינו שתעבור הלאה לילדינו.
אם נסתכל לרגע בעיניים הטובות של הרב קוק דרך ספרו אורות התשובה נראה שהזמן הזה הוא לא בשביל להלקות את עצמינו (ובטח לא את ילדינו) אלא על מנת שנחזור לעצמינו ,לשורשינו, למקור הטוב שלנו. למקום ששם אין רע יש רק טוב, לנקודה שבה הכול טהור, מזכיר לכם משהו? מקום שבו היינו טהורים? כן נכון בילדות שלנו, מן חודש כזה שאנחנו יכולים לחזור אחורה , להיוולד מחדש.
הדור שלנו לא זקוק לתוכחה , הוא זקוק לאהבה להכלה ולקבלה, המטרה שלנו בחודש זה היא לעזור לילדים למצוא את המקום שלהם , לחזור לעצמם.
צילום: יהודית זברובסקי
אז איך נצליח בכל זאת להרגיש את חודש אלול עם הילדים?
הכי טוב זה לשחק איתם משחק, לדוגמא - שולחן שבת בחודש אלול יכול להיפתח בסבב של סליחות, כל אחד בתורו (כולל אבא ואימא כן! ) בוחר מישהו מבני המשפחה ומבקש ממנו סליחה. מי שנבחר לקבלת הסליחה כבר לא יכול להיבחר שוב עד שמסיימים את כולם.
אפשר גם לפשט את המשחק הזה יותר, סובבו בקבוק במרכז ומי שפיית הבקבוק מכוונת עליו הוא זה שצריך לבקש סליחה ממי שהבקבוק מכוון אליו מהצד השני, מי שביקשו ממנו סליחה גם צריך לקום אחר כך (לא חובה) ולתת חיבוק למי שביקש ממנו סליחה.
בקשו מהילדים לספר סיפור עלי על המקום שלהם על הקשיים שלהם, זה גורם להזדהות ולקרבה. שיספרו גם על האיש שהם צריכים לבקש ממנו סליחה עד היום ולא הצליחו, על ההרגל שהם לא מצליחים להפטר ממנו למרות שמנסים בכל כוחם, על נפילה שהצליחו לקום ממנה, נפלו וקמו ושוב נפלו.
ההדגשה כאן תמיד היא שהדרך, המאמץ הוא העניין והתוצאה לא תלויה בנו. זה מנתב את חודש אלול למקום הבריא יותר שלו. נסו לתכנן ולהתכונן לארוחות השבת בחודש אלול, הן יכולות להיות מדהימות ומגבשות ומצד שני אל תנסו לכפות דבר, התכנסו בעצמיכם חזרו למקום הטהור שלכם, לרצון לעשות טוב לילדכם ואל תצפו לתוצאה זה כבר לא תלוי בכם.
פעם סיפר לי רב אחד שאיני זוכר את שמו על יום כיפורים אחד שהוא התכונן אליו בכל מאודו ולבסוף יצא לו "לבלות" בבית חולים בעקבות בנו שאושפז. זה היה יום הכיפורים הסיוטי ביותר בחייו גם בגלל הדאגה לבנו אך דבר נוסף רבץ עליו הוא לא הצליח להתפלל אפילו חמש דקות. העניין אכל אותו מבפנים ופירק אותו לגורמים. כשניסה להסביר לעצמו שהתוצאה הזאת פשוט לא תלויה בו וניגש להתפלל אלו היו החמש דקות החזקות ביותר שחווה מעודו.
חודש אלול שמח!