כמה שפות אתם יודעים?

הגיל הממוצע להתפרצות ראשונית של הדמנציה היה 71.4 שנים בקרב אלה שדיברו בשפה אחת, בעוד שאצל הנבדקים ששלטו בשתי שפות, הגיל הממוצע היה 75.5 שנים. הפער הזה נותר גם לאחר שהתחשבו החוקרים בגורמים סביבתיים שונים ובהם הבדלי תרבות, הגירה, השכלה, תעסוקה ומין

חדשות כיפה מירית הופמן, עו"ד 19/11/20 13:53 ג בכסלו התשפא

כמה שפות אתם יודעים?
הגיל השלישי, צילום: pixabay

הסבתות שלי, זכרונן לברכה, ידעו הרבה שפות. אחת ידעה רומנית, הונגרית, יידיש ועברית והשניה הוסיפה לשפות הנ"ל גם גרמנית וצ'כית.

בילדותי הייתי מתפעלת מערימת הספרים בשפות השונות שסבתא שלי היתה מקבלת מאחותה מחוץ לארץ. השפות היו זרות לי ונשמעו לי קסומות ואקזוטיות גם יחד.

ההורים שלי נהגו לדבר עם הוריהם בהונגרית לרוב וכך יצא שככל שגדלתי התחלתי להבין את השפה, ולשמחת הסבים והסבתות יכולתי מדי פעם להוציא משפטים שלמים בהונגרית. לא מיותר לציין שמהר מאד ההורים שלי הבינו שאם הם רוצים לדבר ביניהם בשפה שאינה מובנת לי, עליהם להתחיל ללמוד שפה חדשה...

דמנציה (שיטיון בעברית) היא קבוצת מחלות שמתאפיינת בירידה בתפקוד העילאי של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית, כשהשכיחה בהן היא האלצהיימר - מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת.

כ-15% מהקשישים מעל גיל 65 סובלים מדמנציה, וכאשר חוצים את גיל 80 מגיעים כבר לכ-40%. לדמנציה יש מספר רב של גורמים, כאשר הנפוץ ביותר בהן הוא מחלת האלצהיימר.

חוקרים גילו כי היכולת לדבר יותר משפה אחת יכולה לשפר את יכולות החשיבה ולדחות תסמיני דמנציה בגיל המבוגר, וזאת אף אם לא משתמשים בשפה השנייה באופן פעיל. הם מצאו כי תסמיני הדמנציה נדחו בארבע שנים בממוצע, אצל אלה ששלטו בשתי שפות או יותר, בהשוואה לדוברי שפה אחת. 

 

הגיל הממוצע להתפרצות ראשונית של הדמנציה היה 71.4 שנים בקרב אלה שדיברו בשפה אחת, בעוד שאצל הנבדקים ששלטו בשתי שפות, הגיל הממוצע היה 75.5 שנים. הפער הזה נותר גם לאחר שהתחשבו החוקרים בגורמים סביבתיים שונים ובהם הבדלי תרבות, הגירה, השכלה, תעסוקה ומין.

 

היתרונות האלה לא קיימים רק למבוגרים, גם ילדים דו לשוניים נהנים מיתרונות רבים. על פי מחקרים, פעוטות דו לשוניים הצליחו לפתח יכולת ריכוז גבוהה יותר מאשר בני גילם, המאפשרת להם להתמקד בעיקר ולהתעלם ממידע לא רלוונטי, ובהמשך הם הפגינו יכולת ריכוז גם בסביבות רועשות.

 

ילדים דו לשוניים שרגילים לקפוץ בין שפה לשפה יפגינו גמישות מחשבתית גבוהה יותר שתעזור להם בפתרון בעיות. כמבוגרים, הם יזכו בהתאוששות מהירה יותר משבץ מוחי ובעיכוב דמנציה.

 

אז מה ניתן להסיק מכל זה? לא זו בלבד שכדאי ללכת ללמוד שפה ועדיף עכשיו מאשר לעולם לא, אלא שזאת יכולה להיות פעילות נהדרת ודרך שמחברת בין הסבים לנכדים הצעירים. 

כיום כאשר רוב בני הגיל השלישי מקפידים ושומרים על מרחק, ניתן למצוא דרכים יצירתיות ללמוד שפה ביחד, למשל דרך זום.

והנה מצאנו עוד תעסוקה מגניבה לחורף ולימות הגשם הקרים.

 

מירית הופמן, עו"ד - מומחית בתכנון בין דורי וליווי משפטי ואישי לגיל השלישי.

לשאלות בנושאים משפטיים העוסקים בגיל השלישי, ניתן לפנות בכתובת המייל  mirit@lawmirit.com