סגור

ימי תשובה | כך תלמדו את הילדים לבקש סליחה

מה המשמעות של בקשת סליחה? האם האמירה מבטאת רצון כן ואמפתיה כלפי מי שנפגע? האם זה בא על מנת לסמן "בוצע" וזה בעצם ריק מתוכן ומחיבור רגשי? ואיך מלמדים את הילדים לבקש סליחה? מדריכת ההורים יהודית אוליבר מסבירה

יהודית אוליבר - מדריכת הורים
ה בתשרי התשפא
,
23 בספטמבר, 2020 10:06

צילום: shutterstock

"תבקשי סליחה, מה הבעיה, זה לא עולה כסף",מכירים את המשפט? מגיל צעיר אומרים לנו לבקש סליחה – הרבצת לו, כואב לו, הוא בוכה עכשיו ועצוב, תבקש סליחה. לקחת לו, פרקת לו, הרסת לו את מה שהוא בנה, תבקש סליחה. התרגלתי לבקש סליחה אם נתקלתי במישהו ברחוב הומה. אני נוהגת לבקש סליחה כאשר אני פונה למוכרת בחנות ורוצה להסב את תשומת ליבה, לעזרה שנחוצה לי.


אז מה המשמעות של בקשת סליחה? האם האמירה מבטאת רצון כן ואמפתיה כלפי מי שנפגע? האם זה בא על מנת לסמן "בוצע" וזה בעצם ריק מתוכן ומחיבור רגשי? לפעמים אני חושבת לעצמי שאולי עדיף פשוט לא לעשות את אותו הדבר שעלול לפגוע במישהו. אולי עדיף פשוט להימנע מפעולה שלאחר מכן אצטרך לבקש בגינה "סליחה".

על איזה צורך עונה בקשת הסליחה? האם על הצורך שלי להשקיט את מצפוני? האם על כך שבחרתי ברצון ובאינטרס שלי ולא באינטרס של האחר או של החברה? אז אחרי כל ההקדמה הזאת, איך מבקשים סליחה? איך מלמדים ילדים לבקש סליחה?

בראש ובראשונה, נזכור שהילדים שלנו לומדים מאיתנו מתוך התבוננות, לומדים מהמודלינג שלנו. הילדים שלנו מתבוננים בנו ורואים אותנו מבקשים סליחה, מתי מבקשים ואיך מבקשים. דרכנו הילדים לומדים את הדבר הבסיסי שאפשר לטעות, שאנחנו בני אדם וככאלה אנו עלולים לטעות. דרכנו הם לומדים שאם המעשה אשר עשיתי או החלטה אשר קיבלתי, פגעה באחר אז יש אפשרות לנהל על כך שיח עם מי שנפגע.

נתחיל בכך שאפנה אל מי שחש נפגע ואבקש להבין את המקום שלו. אקשיב לו עם "שתי אזניים ופה אחד" – הקשבה כנה ואמיתית, פתוחה לשמוע את שעל ליבו, הקשבה שבמהלכה אני לא עסוקה במה שאני הולכת לענות לו. הקשבה שבה אני באמת מנסה להבין את האופן בו הוא רואה או חווה את הדברים.

השלב הבא יהיה שאסביר את עצמי, את דרך החשיבה שלי, את מה שאני חשבתי ואת מה שהביא אותי לקבל את אותה החלטה. בסופו של תהליך אני אוכל לומר שאני מבקשת ממנו לסלוח לי, מאחר והמעשים או ההחלטות שלי לא כוונו אליו, לא כוונו לפגוע או להצר את צעדיו אלא, היו בעדי.

כאשר אנו באים ללמד את ילדינו לבקש סליחה שווה שנעזור להם לעבור תהליך, לא נכפה עליהם רק לומר "סליחה" שמאחוריה אין כל הבנה של הפגיעה או חיבור לתחושות שחש מי שנפגע. לעיתים אף נראה ילדים שאומרים "סליחה" רק על מנת שיניחו להם לנפשם. תשומת לב של ההורים למה שעומד מאחורי הרצון או הציפיה שלהם שהילד שלהם יבקש סליחה ומה נכון, רלוונטי ומשרת יותר את מה שהם היו רוצים שהילד שלהם יפיק מההתנסות הזאת.

 

הכותבת: יהודית אוליבר – מדריכת הורים מטעם מכון אדלר

לטורים קודמים

 


 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הנשיא טראמפ בבית החולים צילום: הבית הלבן

טראמפ: "מרגיש הרבה יותר טוב, אוכל לצאת היום אם ארצה"

קרא עוד