סגר? חוזרים ללימודים? כך תסייעו לילדכם להתמודד עם חוסר הוודאות

הסגר התחיל, אבל אז התחילו לדבר על אפשרות החזרה ללימודים. וכל זה קורה, כאשר אלפי גנים ובתי ספר כבר ממילא מבודדים ואינם נמצאים במסגרות. מה קורה פה? ואיך מתווכים זאת לילדים?

חדשות כיפה קרן אור אורן 22/09/20 12:22 ד בתשרי התשפא

סגר? חוזרים ללימודים? כך תסייעו לילדכם להתמודד עם חוסר הוודאות
צילום: shutterstock

יש לימודים במוסדות החינוך? אין לימודים במוסדות החינוך? הסגר התחיל, מיום רביעי, אבל אז התחילו ה"החרגות". והדיבור על חזרה אפשרית למוסדות הלימודים. אנו-ההורים וצוותי החינוך,  נכנסים לתסכול, בלבול, אכזבה, חוסר אמון, כעס, ועוד.. כל זה בכלל קורה, שאלפי גנים ובתי ספר כבר ממילא מבודדים ואינם נמצאים במסגרות. עד מתי המצב יהיה כך? לאף אחד אין את התשובה.            

בתוך כל הכאוס הזה מטרידות אותנו עוד בעיות רבות כגון: חרדה קיומית בריאותית, חשש כלכלי משפחתי, מצב פוליטי ומדיני. תקופה בה אין מנוח. העדר סולידריות חברתית בלשון המעטה, אשר ליתר דיוק נראית כתחילתה של מלחמת אחים. כל זאת על ראשינו ההורים. אז מה הפלא שאנחנו כועסים, מאוכזבים, חסרי אמון ומלאי תסכול

בחיים יש רגעים בהם אנו לא בעלי שליטה על האירועים, לא זימנו את הקורונה לחיינו. יחד עם זאת, היא פה ולא ניתן להתעלם. יש לנו את היכולת להגיב על פי המחשבה, האמונה, היכולת, האישית שלנו. כך לדוגמא ניתן לראות, מצד אחד, הורים שהפסיקו או שטרם החלו את שנת הלימודים של ילדיהם, עוד בטרם התקבלה ההחלטה מהממשלה. יש הורים ששלחו רק כי הם חייבים להגיע לעבודה, לאומת זאת, יש הורים שכלל לא חשים בסכנה, ואף כועסים על סגירת המערכת החינוכית. מה נכון? לצערנו אין אמת אחת. אני מאמינה שכל הורה יודע מה הכי טוב ונכון עבור ילדיו ומשפחתו. ובכל זאת, נשאלת השאלה מה התפקיד ההורי שלנו במצבים של שינויים תדירים?  וכיצד אנו משפיעים על ילדנו כשאנו בתחושת חוסר אונים? 

ראשית, חשוב להבין שהדרך שאנו בוחרים להגיב, זו הדרך שהילדים שלנו תופסים כבלעדית. מכאן הילדים מפתחים חשיבה מוטעית ראשונה, תמיד יש תשובה אחת נכונה. אך אין זה מדויק,  לכן חשוב לשתף אותם באופציות הקיימות והנימוק שלנו לבחירתנו. עם ילדים בוגרים (מעל גיל 8) אפשר להקשיב לחוות דעתם. המסר כאן הוא, שיש החלטות שהן בלעדיות לנו ההורים, אך בהחלט בדרך להחלטה יש מקום לשתף את הילדים ולשמוע את דעתם. בדרך זו, הילדים מבינים מאיתנו, שאנו לא פועלים סתם כך, יש לנו אחריות, חשיבה ובעיקר דאגה כלפיהם.  

צילום: shutterstock

                                                                   

באופן זה, הילדים מעריכים ולומדים הן על תהליך קבלת החלטות, ויותר חשוב מזה, שאנו אוהבים ודואגים בעבורם לטוב ביותר. כך נרתום אותם, שיהיה להם קל לשתף פעולה. הם מבינים שיש חשיבה. 
שנית, היו חד משמעיים במסרים שלכם עבור הילדים. את ההחלטות תקבלו לאחר לקיחה בחשבון של מכלול השיקולים משפחתיים, קהילתיים ומדניים. בבואכם להציגה בפני הילדים, היו משוכנעים ואסרטיביים.

אנו חווים על בשרנו כמה זה מתסכל  מסרים סותרים. על אחת כמה וכמה שהסמכות לא עקבית, זה יוצר חוסר אמון ולקיחת אחריות אישית. עד לכאוס ומרד אישי.לכן, קבלו החלטה. כאשר זו  נעשתה, ובחרתם בקו מסוים (שנכון עבורכם על פי שיכלול הנתונים האישיים), פעלו על פיו בנחישות ועקביות. הילדים מביעים מחאה. זוהי זכות לגיטימית (גם אנחנו יוצאים להפגין). על כן אל תתרגשו ותנשמו. כאשר אתם שלמים כי החלטתכם הטובה ביותר עבור ילדכם זה מאוד מקל. 

ייתכן שטעיתם או התחרטתם, חשוב לשים זאת מראש על השולחן. להסביר לילדים מראש, שהמצב הוא כזה שייתכנו שינויים ובהתאם לכך גם ההחלטות. עלינו להוסיף ולציין מה עשויים להיות השינויים במצבים שונים, למשל: ייתכן שעלינו להיכנס לבידוד, נדע זאת טוב יותר כשיתקבלו התשובות של הגורם המשפיע. את ערב החג נחגוג עם סבתא וסבא, אך ייתכן שההנחיות ישתנו ונחגוג כמשפחה גרעינית בלבד. תנו להם להתמודד עם אכזבה ומציאות בלתי רצויה. 

אומרים ש"אין חכם כבעל ניסיון", לסגר הזה אנחנו נכנסים בעלי ניסיון, עם דעות (אחרי הסתה חברתית כזו או אחרת), מכירים את הרווחים שבמצב ואת ההפסדים. מודעים לעבודה הנדרשת בבית ולמאמץ באיזון בין עבודה וילדים. האתגר לשמור על כללים בסיסיים כמו שעות שינה וזמני ארוחות. אך עדיין אין זה מחייב שהדברים יראו אותו דבר. בדומה לניסיון שאנו רוכשים מהורים לילד ראשון ומגיעים שונים לילד השני. כך עלינו לבוא לסגר הזה, מוכנים יותר בדעתנו, בעמדתנו, בשמירה על הדברים החיוביים שהיו לנו בסגר הקודם. עם אפשרות לשנות ולנסות אופציות אחרות, בדברים שהרגשנו בהם פחות בטוחים, סמכותיים או מאותגרים. להאמין שהפעם יש לנו אפשרות לשנות ולתקן. כפי שהרקליטוס טען "אינך יכול להיכנס לאותו הנהר פעמיים". האמינו שבכוחכם לשנות. מה תשנו? זו כבר הבחירה שלכם. 

חשוב לא פחות, לתת מקום ולדבר על הרגשות שלנו מהמצב. שיח רגשי מסייע לילד לעבד את רגשותיו ולחזק את יכולתו ואף ללמדו להירגע בכוחות עצמו. שכן הילדים שואבים את הרגשות שלהם בעיקר מאיתנו, כאשר ההורה מדבר מצוקה, חוסר אונים, תסכול או חלילה ייאוש, הילדים יהיו מוטרדים ותתעורר בהם דאגה ואף מצוקה מהמצב. ילדים לרוב  אינם אומרים זאת במפורש, כי אינם מורגלים או יודעים לדבר את רגשותיהם. כך יוצא, שאנו המבוגרים מבטאים את רגשותינו בעיקר באמצעות שפה, אך ילדים מבטאים את רגשותיהם דרך התנהגותם.

צילום: shutterstock

 

ילדים מסוימים עלולים להיות  עצבניים, ואף אלימים(בעיקר כלפי הורים או אחים). ייתכנו גם שינויים בהרגלי האכילה. אחרים יחוו קשיי שינה, התעוררות בלילה, הרטבה או פספוסים במהלך היום. שיח רגשי איכותי יכול למנוע מכם מצבים אלו. 

עודדו את הילדים בחוזקות והכוחות שהיו להם בסגר הקודם. כך שיאמינו בכוחם וביכולתם לעבור זאת שוב. כלימודי ניסיון אנו מבינים כי האתגר המשמעותי ביותר עבורם, הינו הבידוד החברתי. בדקו מה ביכולתם לעשות ולשנות, על מנת להצליח לייצר קשרים חברתיים: עם חברים קרובים, עם הצוות החינוכי, עם מסגרת הלימודים. (עזרו להם להקפיד ולהופיע במפגשי הזום. מעבר ללמידה הפדגוגית, זו הזדמנות אדירה עבורם להרגיש תחושת שייכות, מחזקת ומעצימה כחלק מקבוצת הילדים בגן/ בכיתה. 

ולסיכום, זכרו דווקא הדברים המשמעותיים ביותר: ערכים, אמונות, גיבוש הזהות האישית, יכולת חשיבה יצירתית, ייחודיות אינם נלמדים בספסל הלימודים. אלא מתוך הקשרים החברתיים שאנו מקיימים, בכל יום, בכל שעה. לכל אדם שבא עם ילדנו במגע, יש יכולת השפעה גדולה. על כן, שימו את הדגש על מערכות היחסים ולא על פדגוגיה ומערכי שיעורים.

כולנו חווים עכשיו, אחת מהחוויות המשמעותיות בחיינו, עזרו לילדנו להרוויח מכך שיעור לחיים. שיעור ביחסים בינאישיים במעגל המשפחתי, החברתי והמסגרת החינוכית.    
 

 

 

הכותבת: קרן אור אורן, אחראית תחום הגיל הרך והספורט במכון אדלר  

לטורים קודמים

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן