למדו את הילדים - תכנון מראש ומוכנות לשינויים

לאחרונה, המצב של כולנו משתנה חדשות לבקרים, ולמרביתנו זה קשה. נשכיל לעשות, אם נבין שההתמקדות בהווה וחשיבה לעתיד, מביאים הרבה תקווה ואקטיביות. ולחשיבה כזו, עלינו לחנך ולהרגיל את ילדינו

חדשות כיפה קרן אור אורן 20/08/20 07:14 ל באב התשפ

למדו את הילדים - תכנון מראש ומוכנות לשינויים
צילום: shutterstock

תכנון מראש הוא כלי ארגוני בעל השפעות רבות על האפקטיביות, היעילות, ומערכות היחסים שלנו. כבר קרוב לחמשה חודשים שאנו מתגעגעים לאיזושהי שגרה. אך ייתכן שהגעגוע הוא במובן מסויים נוסטלגי למשהו שלא בטוח היה שם באמת. המצב של כולנו כרגע שונה ומשתנה חדשות לבקרים, למרביתנו זה קשה. ניטיב לעשות ולהבין שההתמקדות בהווה וחשיבה לעתיד, מביאים הרבה תקווה ואקטיביות.

בעוד שהחשיבה אחורה, יוצרת בנו פקפוק ומעכבת את ההתקדמות. זה לא קל אך מוטב לשחרר ולהתקדם. ובכדי שזה יקרה, עלינו לעזור לעצמנו ולילדנו ללמוד "לתכנן". לכבוד "יום התכנון הבין לאומי, החל בשבת הקרובה, להלן מספר עובדות על תכנון מראש ואיך ומה אפשר לתכנן גם בתנאי "אי הוודאות" שהביאה הקורונה. 

 

תכנון מראש מצמצם את אי הוודאות ואת הסיכון לבעיות 

כאשר אנו מתכננים מראש, אנו יכולים לקחת בחשבון את כל המצבים ולהיות מוכנים. אנו יכולים לבחור בתוך המצב הקיים מהי האופציה הטובה ביותר עבורנו ולהיערך בהתאם. למשל: אנו מבינים שה"קורונה" מגיע בלי שום התראה, כך שאנו יכולים למצוא את עצמנו בבידוד בכל רגע נתון ובלי הודעה מוקדמת. על כן, מוטב יהיה שנתכנן ונערך מראש, איך נרצה לעבור את הסיטואציה הזו בבית שלנו? האם רק הורה וילד נכנסים לבידוד? האם רק ההורה? האם כל המשפחה?

בהתאם להחלטה יש לצייד את הבית/ החדר ולהיות מוכנים. גם אם בסופו של דבר לשמחתנו הדבר לא יקרה. מוטב יהיה להיות מתוכננים. כי אם וכאשר הדבר יקרה ולא נהיה מתוכננים, ייוצר הרבה לחץ ומתח לקבל החלטות ולהיערך ברגע אמת שכזה. כאשר אנו מתוכננים, אנו יכולים לנהל את הסיטואציה יותר מפוקחים ויעילים ופחות אמוציונליים. 

 

תכנון מראש מאפשר ללמד את הילדים להתמודד עם המצב

מלבד הרוגע והביטחון שזה משרה עלינו, הילדים שלנו זוכים ללמוד מאיתנו כיצד מתנהלים ביעילות. הם צופים בנו ולמדים מההתנהגות שלנו את הרווחים. וכמובן, שכאשר אנחנו רגועים ובטוחים- הורים רגועים משרים על הילדים רוגע וביטחון. כלי עזר נוסף מעבר לדוגמה אישית, הוא "תיאום ציפיות". כאשר אנו מתאמים עם הילדים מראש, מה אנו מצפים מהם. זה מגדיר גם לנו וגם להם את הכללים, ובכך אנו מצמצמים את הבלבול והתסכול של כל אחד מהצדדים.

לדוגמה: "בימי הקורונה" אנו מבינים שהניתוק המוחלט מסבתא וסבא איננו אפשרי עוד. זהו מקום נהדר לתיאום ציפיות. להבהיר לילדים שעל מנת שזה יקרה, על כולנו לשתף פעולה עם הכללים. לרתום אותם לשיתוף הפעולה. כאשר עם ילדים צעירים אנו נגדיר את הכללים (מעטים וברורים) למשל: שנגיע לסבתא וסבא אני מזכירה שאנחנו אוהבים ושומרים עליהם ולכן "לא נוכל לחבק ולנשק" , "לא נתקרב יותר מידי". עם הגדולים יותר "להנחית" כללים זו לא הדרך, כי עם לשתף, ולהקשיב גם להם (מאין מו"מ). לדוגמה: כאשר נגיע לסבא וסבתא, עלינו לשמור עליהם. מה לדעתכם יעזור? להיות עם מסכות, לשבת בחוץ, לשמור על מרחק פיזי וכו'.. גם הנושא של חופשה משפחתית שנתית, שבוודאי השנה מעט שונה מהציפיות. הנה דוגמה חשובה לתכנון מראש ותיאום ציפיות בשיחה משפחתית. 

צילום: shutterstock

 

תכנון מראש מאפשר לצפות בתוצאות ולהגדירן מראש 

כאשר אנו מתכננים מראש, ומתאמים ציפיות לגבי הכללים. אנו יודעים היטב מה יקרה אם וכאשר הדברים לא יקרו כפי שתכננו. מונע חיכוכים ואי הסכמות.  אם ניקח את הדוגמה על סבתא וסבא, שקשה לנו לשמור לידם על כללי המרחק. הביקור ייאלץ להיות קצר ותמציתי בכדי לא להכשיל ולהיכשל. על כן המאמץ הנדרש הוא משותף ומתואם. חשוב שהילדים יבינו את ההשלכות והתוצאות. אם הם כבר מסוגלים לדבר, אפשר לבקש מהם להסביר לפני הכניסה לביקור, מה יקרה אם לא נעמוד בכללים? זה עוזר להם להבין טוב יותר את המשמעות ולנו לוודא מה הבינו. אל תהססו לחזור על זה שוב ושוב לפני היציאה מהבית, במהלך הנסיעה, וגם במגרש החנייה רגע לפני שהגעתם לביקור המיוחל. "חפירה" בגיל הצעיר הינה תיווך והסברה, משמע למידה חדשה.                                                                        

כדי שהתוצאה תהיה אפקטיבית, חשובה ההקפדה שלנו. אם אין עמידה בכללים, עלינו ליישם במיידי את התוצאות. גם אם זה כרוך בלקחת את הדברים וללכת אחרי זמן קצר. לכן גם כאן תכננו מראש, שהביקורים עשויים להיות בהתחלה קצרים ( חשוב לתאם ציפיות גם עם סבתא וסבא שלא יטרחו בבישולים). וכן גם אם כל תוכנית היא "בסיס לשינויים", חשוב לדבר על הדברים. לתכנן ולומר מראש מה התוצאות למצבים השונים. אם תכננו לנסוע לקמפינג ומצאנו את עצמנו נכנסים לבידוד.                        

ניתן גם לציין שיש גם מצבים שלגביהם אנחנו עוד לא ממש יודעים, כמו למשל תחילת שנת הלימודים. והתכנון לגביהם ייעשה בסמוך למצב. חשוב לתכנן קדימה, ליצור לעצמנו אופק, ליצור לעצמנו מטרות, ליצור לעצמנו תמונה של מי ומה ואיך אנחנו רוצים בחיינו. זה עוזר לנו לנוע לעבר הגשמה. אך כרגע עלינו להוריד הילוך, ולהתאים את התנהגותנו לתנאי השטח. ערפל גדול וארוך אולי מסתיר לנו את האופק, אך חשוב לזכור שזה שלא רואים בבירור, לא אומר שהוא לא שם. עלינו להמשיך בדרכנו. לתכנן את עתידנו באופן זהיר, לשנות הרגלים מהילוך מהיר שלוקח אותנו לטווח הרחוק להילוך איטי בטווח הקרוב, להישאר קצת יותר בתכנון הכאן ועכשיו. 

להישאר מתוכננים כל הזמן, (גם אם יהיו שינויים- תכננו גמישות במצבים האפשריים). כי התכנון שומר עלינו. כשאין יעד, שאיפה, מטרה. אנחנו מוצאים עצמנו די אבודים, זה יוצר בנו פחדים, פסימיות שהופכים אותנו פסיביים ובתחושה שאנו לא אפקטיביים ולא יעילים - כאוס ועצב פנימי. 

ה"קורונה" טרפה כמעט את כל מה שמוכר לנו, דורשת מאיתנו לעמוד בשינויים כמעט "בלתי פוסקים" וזה מערער את האופק והמטרות. אז הישארו לרוב בתכנון לטווח הקרוב ( יומי, שבועי גג חודשי). 
התכנון טוב לבריאות, התכנון מאפשר לכולנו לנוע בחופשיות, בשלווה וביטחון. כך נוצרת אווירה טובה של סדר, שיתוף פעולה, פתיחות והדדיות. 
 

 

 

הכותבת: קרן אור אורן, מדריכת הורים אחראית הגיל הרך והספורט במכון אדלר

לטורים קודמים

 

 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן