1
שעיה הוא חבר טוב. טוב מאוד. אולי אפילו טוב מידי. הוא משתף אותי בכל נושא שמטריד אותו, ובדרך כלל יש לו כמה כאלה. בפעם האחרונה שנפגשנו הוא סיפר לי שהגיע למסקנה שהוא צריך להיות רע יותר.
תראה את איתי, איך היה מתנהג... לא סופר אף אחד ממטר, היה שותף לדירה שלי, דאג רק לאינטרסים שלו ממש כמו הפלשטינים, ומהר מאוד מצא את האשה שלו והקים משפחה. ואני - שדאגתי לכולם, רצתי לתקן פאנצ'רים נשארתי רווק בן 30. המסקנה שלי, שצריך להיות רע, קשוח, לדאוג לעצמך כדי להצליח, זהו. חאלס להיות טוב, צריך רק להראות טוב כלפי החברה. חסל סדר עבודת המידות הפנימית האמיתית! הכריז שעיה בפאתוס.
כמעט הצטרפתי אליו אך אז נזכרתי שמוטב שאשאר בצד של הטובים. חשבתי על זה כבר שהייתי ילד.
2
כשהייתי ילד פיצי עוד לפני שהפכתי לקטן, קלטתי את הפרקטיקה. תהיה רע - תרוויח. זה היה כל כך פשוט בעיני וכל עצוב במעשי. כי הייתי טוב, ניסיתי להיות אפילו הכי טוב. האמינו לי.
התאמצתי בשביל זה אך יחד עם זאת הפרקטיקה של 'תהיה רע - תרוויח' המשיכה ללוות אותי. קלטתי שהילד הרע של הכיתה מרוויח את כל הפרסים השווים כי משתוקקים לעשות איתו שלום ולהפוך אותו לטוב. ומה עם ילדים טובים כמוני? לא מגיע לנו פרסים? מה אנחנו עיזים? (הקטע עם העזים הגיע כמה שנים אחרי זה) אנחנו לא צריכים עשב?
תסתכלו מסביבכם ותראו איך זה עובד; החננות של הבית מקבלים חיבוק חם ואוהב, והילדים המופרעים מקבלים חיבוק חם ואוהב + פלייסטיישן. מוכרחים לתת להם משהו כדי שהם יהיו טובים. משום מה זה מזכיר לי את הסכמי הממון עם הפלסטינים. צריכים לתת להם 'עוד' כדי לקבל מהם דברים בסיסים שאזרח שפוי אמור להעניק למדינתו וכל שכן למארחיו. אבל עזבו אתכם, הכיבוש משחית, מתי שהוא נהיה מושלמים ונחזור לשפיות 67.
3
'תהיה רע - תרוויח', זה משפט כאוב. תובנה שלא מתחשק לי לחשוב עליה. כל כך רע לי איתה שכשאני מהרהר בה רק אם ממש מתחשק לי להכנס לדיכאון זמני ולהשבית לעצמי לזמן מה את שמחת החיים.
זה לא שנדמה שהאנשים הרעים מרוויחים. רואים לעיתים בבירור שהרוע הוא המתכון להרווחת דברים שאי אפשר להשיג בדרכים כשרות. זה מתחיל מדברים קשים כמו במאפיות איטלקיות ופרוטקשן נגוע כדי להשיג כספים שאין מצב להשיג בלי להיות חזק ורע, ומגיע עד לרמה של ילדים תמימים שמשתטחים על רצפת הסופרמרקט כדי להשיג אגוזי בד"צ בדרך לא כשרה במיוחד. ככה עולמנו עובד. זה לא נכון ולא יגרום לי לרצות להיות אדם רע חלילה, אך התובנה הזאת לא עוזבת אותי.
שעיה, חבר שלי, רק תיחזק אותה וסיפר לי שגם בגילאי ה-20 זה עובד לפעמים.
4
אז מה צריך להיות טוב או רע? איך אפשר לחיות את החיים האלה בצורה הכי טובה? האם מוכרחים להיות רע בשביל לשרוד? לא, לא ו-לא. צריך להיות טוב וביקורתי כלפי עצמך. לשאול האם אני טוב באמת או רק נראה כטוב? זה שחושבים עליך שאתה טוב לא הופך אותך לכזה. אם אתה עושה את מה שחושבים שהוא טוב ולא את מה שטוב באמת - אתה הופך לרע. לא בחרת בטוב, לא דבקת באמת שלך. מבאס.
5
בשבוע שעבר כתבתי על רשימת הרווקים של מוצש. התגובות היו מדהימות ולימדו אותי המון. "נשמעת קצת שחצן", כתב לי מכר חביב. "שחצן?!", תמהתי. "כן", הוא אמר בעדינות מנסה לשווא להבין מה עבר לי בראש לעזזאל. "כאילו אתה אומר להם אני מבוקש ואתם לא", אמר החביב.
ואז הבנתי שכנראה ניסיתי להיות טוב ולא הצלחתי.
6
להשתחצן זה הדבר הכי מגוחך שיכול להיות. אתה נראה לא טוב ככה. בחברה מקובל לחשוב כך: אם אתה מעז להגיד שאתה טוב במשהו - אז אתה חתיכת שחצן. אם אתה מדבר על זה שאמרו שאתה טוב במשהו (או רווק מבוקש, עלק) - אתה שחצן מושלם. השאלה היא מהו שחצן באמת? האם כל אחד שמדבר על עצמו הוא שחצן? האם כל אחד שמספר שדיברו עליו בטלויזיה הוא גאוותן? נושא לדיון: מיהו שחצן?
שחצן בעיני זה מישהו שמזלזל באחרים ומתגאה עליהם אפילו בליבו בלי לומר מילה. הוא סחבק ונחמד לכולם אך בליבו פנימה איש אינו יודע את זה, הוא בז לאנשים שסביביו. רק הוא יודע עד כמה הוא 'לא טוב' בכך שהוא בז ומזלזל באחרים. למרות שהוא נראה טוב ונחמד. יש שחצנות שאתה מזלזל בקול רם במישהו או מגביה מבט שאז אתה נראה שחצן מגוחך. ויש שחצנות מתוחכמת, שבליבך פנימה רק אתה יודע שאתה 'לא בדיוק מושלם בקטע של הענווה'...
7
אחד הערכים שהכי חשובים בעולם זה לא לזלזל באף אחד, גם אם מישהו "דורש" זלזול אני ממש משתדל לא להיות שם. זה דבר ידוע מסביבי. אין לי פחד להראות "כאילו" אני שחצן, כי אני יודע שאני משתדל להיות בעניין האמיתי של 'אנטי שחצנות' - שזה לכבד
כל אדם באמת (לא רק להגיד אני מכבד...), לא לזלזל באיש באמת (גם לא בלחש בעומק הלב). ואשכרה לגרש מהראש מחשבות של זלזול במישהו כשהן באות. כן, ממש כך. לכן לא מפריע לי להגיד שאני טוב במשהו, או לשוחח על מה שאומרים עליי (רווק מבוקש, ושוב עלק) בגילוי לב. ברור שלמישהו שלא מכיר את הנ"ל זה נשמע שחצני שאני מדבר על עצמי ועל זה שדיברו עליי.
8
היה לי משהו לומר - שצריך לקחת בקלילות את רשימת הרווקים ושמדובר בבידור והכל טוב. מי שקורא טור ומדמיין לעצמו אישיות ע"פ מילים נמצא בסוג של חיים דיי מקובעים ועצובים. חבל לי על אלו. זאת דרך קלה מידי להכיר אדם ע"פ מילים שהוא כותב.
והאמת, שזה מצחיק בטירוף. מה אני כל כך טמבל שלא ידעתי שזה מה שיצטייר מהטור האישי שלי?! זה דבר פשוט כ"כ. ועם זאת מאוד רציתי לומר שמדובר בבידור ושתקחו את רשימת הרווקים בקלילות ייתרה, אז כתבתי על זה. אממה, מי שקורא את זה יעשה 'ניתוח אישיות שלי על פי הנכתב' ויגיד שאני שחצן?
ובכלל, כל טור אישי מיד שולח אותך לשולחן הניתוחים ומבתר את האישיות שלך בצורה בלתי מבוקרת. לטעמי, לא אמור להפחיד אותך מה שחושבים עליך ברגע שאתה באמת רוצה להיות טוב ולהעביר מסר, תובנה או קטע הומוריסטי משעשע בנושא כלשהו.
אותי מעניין מאוד להיות טוב באמת, לא לזלזל ולהתרברב על מישהו אפילו בליבי, לכבד כל אדם כראוי, לא להראות טוב כלפי חוץ ולשמור את מה שיש לי לומר בבטן רק כי אני חושש להראות שחצן.
לתגובות: gilinada@gmail.com